ת"א 22103-05-16 כרמי נ' אקספורט - ארז בע"מ ואח'

1. בפני בקשה לביטול עיקול זמני שהוטל על נכסי הנתבעת 1 בלבד .

עובדות המקרה

2. התובע בתיק העיקרי פנה לבית המשפט לאחר שלטענתו הנתבעת , שהיא חברה לייצור מוצרי מיגון ביטחוניים, בעלי החברה וחברי דירקטוריון בה, הפרו הסכם העסקה עמו, זאת לאחר שהסכם זה נכרת בהסכמות שבעל פה. לאור טענות המשיב בדבר כוונתם של המבקשים לסגור את המפעל ולהתחמק מתשלום חובותיהם הוטל עיקול זמני על חלק מנכסי החברה.

טענות הצדדים

3. מחד, הנתבעים טוענים כי החברה הינה חברה חיה, אשר לה עסקאות בהיקף של מיליוני שקלים עם משרד הביטחון וצבאות זרים נוספים להספקת ציוד צבאי. כמו כן, נטען כי החברה נמצאת בתהליכי התייעלות, אשר הביאו לצורך בפיטוריהם של מספר משמעותי של עובדים והעברת חלק ניכר מעבודת המפעל לידי מיקור חוץ בהתאם לצרכי השוק. בסיכומיה מעל החברה מספר טיעונים מרכזיים: ראשית, באשר לעילת התביעה נטען כי טיוטת ההסכם שנשלחה לתובע, ועליה הסתמך בפעולותיו ובהגשת תביעתו לבית המשפט נשלחה לו שלא על דעת הנתבעים, וכלל לא נחתמה – ועל כן היא חסרת תוקף. כן נטען כי בדין ודברים עם התובע הוסכם על תחילת עבודתה במתכונת של "תקופת ניסיון" במהלכה שכרו יהיה 20,000 ₪. באשר למאזן הנוחות ויסוד ההכבדה נטען כי כלל הנתבעים הינם אנשי עסקים עתירי ממון – מה שמבטיח פירעון של התביעה, אם וכאשר תוכח, גם אם תפורק החברה. נטען כי התובע לא הוכיח ולו בראשית הוכחה את כוונתם של הנתבעים להביא לפירוק החברה שזה עתה רכשה – ופעולה שכזו הינה חסרת היגיון מסחרי. בנוסף, לחברה קיימות זכויות לקבל תשלום בגובה מיליוני שקלים ממשרד הביטחון ולקוחות נוספים. לבסוף, נטען כי הנזק מהטלת העיקול על החברה כבד מאוד – מדובר בחברה המנסה להתאושש מהליכי פירוק והליכי העיקול מאפילים בשנית על שמה הטוב ופוגעים במוניטין שלה בשוק.

4. מנגד, התובע טוען כי הנתבעים מתכוונים לפעול לסגירת החברה, זאת לאחר מימוש העסקאות שהושלמו והזרמת הכסף לכיסיהם. לטענתו, מדובר בקבוצת רוכשים אשר ביצעה מהלכים דומים בעבר, וניתן לראות כי אינם משלמים את חובותיהם לנושים שונים, פיטרו את רוב עובדי המפעל כך שאין הוא יכול עוד לתפקד, מעמיסים חובות על החברה ולא מבצעים רכישה של חומרי גלם שאמורים לשמש להזמנות העתידיות הקיימות, לכאורה, בחברה. לאור האמור, טוען התובע כי קיים סיכון רב שאם יוסר העיקול הזמני שהוטל יוברחו נכסי החברה וזה ימצא עצמו אל מול שוקת שבורה בבואו לממש פסק דין כנגד המבקשים, ככל שכזה יינתן בהמשך.

דיון

5. בבואו של בית המשפט להחליט בבקשה הנוגעת להשטתם או להסרתם של סעדים זמניים, עליו לבחון שני שיקולים: הראשון – קיומה של על עילת תביעה והשני – מאזן הנוחות ועקרון ההכבדה.

קיומה של עילת תביעה 

6. מהראיות שהוצגו בפני ומחקירת העדים בדיון שהתקיים בתאריך 02.06.2016 התרשמתי כי לתובע עומדת עילת תביעה, ולו לכאורית, כנגד הנתבעת . אין מחלוקת בין הצדדים כי התקיימה התקשרות בין הנתבעים לבין התובע למתן שירותי ניהול לחברה, ונראה כי עיקר המחלוקת נסוב סביב תנאי ההסכם והאם היו כפי שנקבע באותה "טיוטה" שנשלחה לתובע, והנתבעים טוענים שלא היתה מיועדת לו ונשלחה שלא בידיעתם ולא על דעתם. לאור האמור, נראה כי אכן נכרת חוזה בין הצדדים ושאלת התנאים הנכונים והרלוונטים למקרה מקומם להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת בקשות לסעדים זמניים או ביטולם. אי לכך, די שהראה הראה כי קיימת לו עילת תביעה אפשרית על מנת לאפשר את מתן הסעד הזמני.

מאזן הנוחות ועקרון ההכבדה

7. מאזן הנוחות ועקרון ההכבדה פועלים כמעין מאזניים, על השופט להכריע האם השארת העיקול על כנו תכביד על המבקש יותר מאשר הסרתו עלולה להכביד על המשיב, כאשר ככל שאחד מן השיקולים חזק יותר, כך הדרישה בשיקול השני נמוכה יותר (וראה ע"א 4117/15 בן דוד נ' גדעון).