ת"א 2201/04 ואח' קווי אשראי לישראל (מרכז) בע"מ נ' רן ואח'

מונחות לפני בקשות ותגובות לעניין חובת תשלום אגרת בית משפט בתביעה זו, שהוגשה על ידי המבקשות, והמתנהלת בבית משפט זה מאז שנת 2004, וזאת בעקבות "הסדר אגרה" שעשו המבקשות עם המדינה בתיק זה בשנת 2006. ודוק, המבקשות לא הגישו מעולם בקשה לפטור מאגרה, אלא הגיעו להסדר עם המדינה, שקיבל את אישרו של בית המשפט, וכעת מבקשת המדינה כי ההסדר יכובד.

רקע עובדתי הדרוש לעניין האגרה

1. אציין כי זו הפעם השלישית שבה נותן בית המשפט זה כערכאה דיונית החלטה בבקשת המבקשות בנושא אגרה (כאשר על ההחלטות הקודמות גם הוגשו ערעורים) והפעם הרביעית, שבה הנושא עולה בפני בית משפט זה. עוד אציין כי פעמיים עשו המבקשות הסדר אגרה עם המדינה: בת.א. 2602/01 ובתיק זה.

2. הפעם הראשונה בה נדונה סוגיית הסדר האגרה, שעשו המבקשות עם המדינה, הייתה בתיק אחר, ת.א. 2602/01 בתביעה בסכום של 60,130,861 ₪, שהגישו המבקשות כנגד 13 נתבעים (הסתיים בפסק דין מיום 11.11.10 של כב' השופטת רונן) ובגדרה הגישו, בהסכמת המדינה, "בקשה לאשר הסדר בעניין פטור מאגרה", הדומה בעיקריו ובנימוקיו לבקשה שהוגשה בתיק זה (ראו סעיף 4 לבקשה המקורית לפטור בתיק זה, שהוגשה כנספח "א" לתגובת המדינה בתיק ההסדר בפר"ק 49085-11-11, שהוגש בעמדת היועץ המשפטי לממשלה בתיק זה ביום 10.11.14). הנתבעים הגישו התנגדות וכב' השופט עדי אזר ז"ל נתן החלטה ביום 21.10.2002 (להלן: "החלטת השופט אזר") שאישרה את הסדר האגרה בין המבקשות לבין המדינה ולפיו ישולם סך של 100,000 ₪ כאגרה, כאשר בקופת הפירוק היה באותה עת סך של 400,000 ₪. באותו הסדר התחייבו המבקשות, בדומה להתחייבותן בתיק זה, כי התשלום הראשון שישולם על ידי הנתבעים ישמש לסילוק האגרה.

3. כב' השופט אזר ז"ל אישר את ההסדר תוך שהוא מסתמך על תקנה 13ב'(1) לתקנות בית משפט (אגרות) תשמ"ח-1987 (להלן: "תקנות 1987"), שחלו על הדיון בפניו, לעניין חוקיות ההסדר, באשר נוסח תקנה 13ב' (1) קבע: "הוגשה בקשה לפטור מאגרה... רשאי בית המשפט- (1) לפטור מתשלום אגרה או חלקה;...". בנוסף לעניין ההתחייבות כי התשלום הראשון שישולם על ידי הנתבעים ישמש לסילוק האגרה, הפנה כב' השופט אזר ז"ל לתקנה 13 ט' לתקנות 1987 ("ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית משפט או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך..."- המקבילה לתקנה 14(י) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 – להלן: "תקנות 2007") וקבע כך:

   "לגבי החלק השני של ההסדר, חלק זה מסתמך על סעיף 13 ט' לתקנות, שלפיו נקבע כי במקרה שמקבל הפטור יזכה בתביעה, רשאי בית המשפט לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך. במקרה זה הוסכם שהתשלום הראשון שישולם על ידי הנתבעים ישמש לסילוק האגרה ובשלב זה אינני רואה פגם בכך... לפיכך, כפוף להערה אחרונה זו אני מאשר ההסדר למתן פטור מאגרה למעט סך של 100 אלף ₪ שישולם כפי שנקבע בבקשה."

4. להשלמת התמונה אציין כי על החלטת השופט אזר הוגש ערעור על ידי הנתבעים, אשר נדחה.

5. בשנת 2004 הוגשה תובענה זו על ידי המבקשות באמצעות המפרקים כנגד 42 נתבעים. עילת התביעה היא בעיקרה פעולות הברחת רכוש ונטילת טובות הנאה מצד בעלי השליטה בחברה ונתבעים שונים. בית המשפט של הפירוק (תיק פר"ק 1218/98) אישר למפרקים להגיש תביעה זו כתביעה מאוחדת. התובענה הוגשה באומדן על סך של 500 מיליון ₪, כאשר סכום האגרה עמד על סך של כ- 12,000,000 ₪.

6. יחד עם הגשת התובענה הגישו המפרקים בבש"א (ת"א) 18539/04, שוב בהסכמת המדינה, "בקשה לפטור חלקי מאגרה (הסדר אגרה)" (להלן: "הבקשה להסדר") ולפיו יותר להם לשלם מקדמה על חשבון האגרה בסך של 320,000 ₪, שהיוו אז רבע מהכספים המופקדים בקופת הפירוק (בדומה להסדר הקודם בהחלטת השופט אזר). עוד יש לציין כי בבקשה להסדר כתבו המפרקים כך:

   "2. בכל מקרה שבעתיד יינתן לטובת המבקשים פסק דין ו/או החלטה בתביעה, לרבות חלקיים, שמכוחם יגיעו למבקשים כספים כלשהם, תשולם האגרה מתוך הכספים הראשונים שיגיעו בפועל למבקשים וזאת לפני כל תשלום לצד שלישי אחר כלשהו.

   3. העברת הכספים לתשלום יתרת סכום האגרה תיעשה בתוך שבעה ימים מיום שיועברו למבקשים תשלומים כלשהם על חשבון החוב."

   (להלן: "סעיפי ההתחייבות העתידית").