- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 21963-03-1308 דצמבר 2014
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
21963-03-13
8.12.2014 |
|
בפני השופטת: עינת אבמן-מולר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: ברוך מרדכי שטרן עו"ד מ' ינובסקי ואח' |
הנתבעים: 1. צ'רלס בריאן פרימן 2. יוכבד פרימן סיגלוביץ עו"ד מ' ברנשטיין |
| פסק דין | |
-
התובע הגיש תביעה, בגדרה טען כי רכש מאת ישיבת אוהל שמעון מערלוי, מחסן הנמצא ברחוב ביל"ו 7 בירושלים, הידוע כגוש 30006 חלקה 62 ת"ח 1 (להלן: "המחסן"), אשר על פי תשריט הבית המשותף צמוד ליחידה מס' 1. התובע הציג זכרון דברים מיום ז' באייר תשנ"ו, ממנו עולה כי הוסכם באותה עת על מכר המחסן בתמורה לסך של 7,500$.
התובע הוסיף וטען, כי הנתבעים רכשו ביום 25.1.2005 מאת מאיר אוריאל ורבקה את הדירה הנמצאת בקומה הראשונה ברחוב ביל"ו 7 בירושלים, הידועה כגוש 30006 חלקה 62 ת"ח 1, ובסעיף 5(ב) להסכם המכר נקבע מפורשות כי "על אף העובדה שבספרי המקרקעין הוצמד מחסן לדירה, אין למוכר מחסן כזה והממכר הינה רק הדירה ללא מחסן". בשלב מאוחר יותר מכרו הנתבעים את הדירה עם המחסן לה"ה אדם ושרה כץ, והאחרונים דרשו מהתובע לפנות את המחסן, בטענה כי רכשו אותו בתום לב על פי הרישום בלשכת רישום מקרקעין.
התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים לתשלום סך של 100,000 ₪ בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, שכן לטענתו הנתבעים התעשרו על חשבונו ופעלו שלא בתום לב כאשר מכרו מחסן שכלל לא היה שלהם ולא היה בחזקתם.
-
הנתבעים טענו כי דין תביעתו של התובע להידחות שכן לא הראה ולו ראשית ראיה לקיומה של זכות קניינית או כל זכות אחרת במחסן אשר מצמיחה לו עילת תביעה כנגד הנתבעים. הנתבעים טענו כי על פי הרישומים בלשכת רישום המקרקעין הם היו הבעלים הרשומים של הדירה והמחסן ברח' ביל"ו 7, רישום זה מהווה לטענתם ראיה חותכת לבעלותם. לטענתם, "זכרון הדברים" שהציג התובע אינו מסויים ומכל מקום אין לו תוקף משפטי מאחר והוא נוגד את סעיף 55(ב) לחוק המקרקעין. הנתבעים הוסיפו וטענו כי אין תוקף לסעיף 5(ב) להסכם המכר בינם לבין משפחת מאיר (אותו סעיף שקבע שהממכר הוא רק דירה ללא מחסן – ע.א.), שכן הוראות סעיף זה מנוגדות לחוק.
-
בדיון שנערך ביום 1.12.14, לאחר שלב הגשת תצהירי עדות ראשית וראיות הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה בית המשפט יכריע בתביעה על פי סמכותו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, על יסוד החומר המצוי בתיק.
-
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי בכל מסמכי התיק ושקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, ותוך שנלקחו בחשבון גם הוצאות ההליך וכן העובדה שההליך הסתיים בפשרה, אני מורה כי לסילוק התביעה ישלמו הנתבעים לתובע סכום כולל של 35,000 ₪.
ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"ה, 08 דצמבר 2014, בהיעדר הצדדים.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
