ת"א 21943-10-15 רוה ואח' נ' מדינת ישראל- רשות האכיפה והגביה ואח'

לפני בקשה לפטור מאגרה של תביעה אזרחית בסכום של 9 מיליון ₪, כאשר סכום התביעה המקורי היה גבוה יותר אך הופחת לצורכי אגרה.

הבקשה מחזיקה עשרות עמודים וביהמ"ש עיין בכולם.

הוגשו תגובות מטעם המשיבים 2 ו- 3, כאשר המשיב 2 ביקש קיום דיון וחקירת המבקשים על התצהיר שהוגש על ידי המבקש בתמיכה לבקשת.

אחר שביהמ"ש עיין בהם הגיע לכלל מסקנה כי אין להענות לבקשה מן הנימוקים שלהלן.

אכן, כפי המצוין בתגובת המשיב 2, רב הנסתר על הנגלה לגבי מצבם הכלכלי המלא של המבקשים, ובמיוחד האמור בסעיפים 33-50. המבקשת, עו"ד ותיקה במקצועה, לא נתנה תצהיר בתמיכה לבקשה לגבי השתכרותה וכו' ורק מטעם זה יש מקום לדחות את הבקשה. המבקשים מודים כי בידם סכום של לפחות 150,000 ₪, שלדבריהם אמור לשמש למחייתם הצנועה ולכן אין לחייבם לעשות שימוש בסכום זה לצורך תשלום האגרה. עולה מהתצהיר ומהמסכים שהוגשו, כי למבקשים הוצאות שהם מעבר למחייה צנועה של מי שטוען שהוא שומר את כספו ליום סגריר ומשתמש בו כדי להשלים את הכנסותיו מקצבת זקנה לצורך מחייה שוטפת. ביהמ"ש מכוון להוצאות בגין מנוי מפעל פיס, הוצאות לאוניברסיטה העברית, משקאות ועוד.

בנוסף, עולה שאלה של ממש באשר לסיכויי התביעה לאור טענות המשיבים 2-3, והמסמכים שצורפו בתמיכה להן, בדבר מעשה בית דין והשתק לגבי חלק מטענות המבקשים, אם לא כולם.

גם סכום התביעה נראה מופרז וגם מטעם זה אין להעתר לבקשה.

בידי המבקשים היה סכום של מעל 400,000 ₪ שקיבלו במסגרת כינוס הנכסים ולא ברור מה אירע לסכום זה וכיצד נותר ממנו רק כ- 150 אלף ₪ כטענתם.