ת"א 21940-11-11 מלוין קליין ואח' נ' צפת ואח'

1.תביעה לסילוק יד ממקרקעין ולדמי שימוש בהם.

2.בתביעה נטען כי התובעים 2 עד 6 הם בעלים רשומים של חלק מהנכס המצוי בכיכר המגינים בעיר העתיקה בצפת הידוע כגוש 13054 חלקה 38 (להלן: הנכס). נטען, כי התובע 1 הוא יורשו של מר יעקב קליין הרשום כבעלים של יתרת הנכס (2/6 ממנו; משפחת התובעים 1 עד 6 תיקרא להלן גם "משפחת קליין"). נטען, כי התובע 7 הוא בעל זכות חוזית בחלקם של התובעים 2, 3 ו-4 בנכס, בהתאם להסכמי מכר שנחתמו בינו לבינם. נטען, כי בשנות ה-50 הרסו עיריית צפת ומשרד הבינוי והשיכון בית של משפחת קליין, וללא רשות או היתר מהבעלים או מגורם מוסמך אחר כי הם בנו בו מקלט ציבורי, בית קפה, שירותים ציבוריים וחדר זבל. נטען, כי כיום משמש הנכס, ב"אישור" עיריית צפת שלא כדין, משרדים של הנתבעת 3 (להלן: "העמותה").

3.התביעה נגד הנתבע 2 (משרד הבינוי והשיכון) נדחתה בידי כבוד השופט א' גולדקורן מיום 24.2.2013. בענין התביעה נגד הנתבעים האחרים, אקדים מסקנות לניתוח:

א.דין תביעת סילוק היד של התובעים 1 עד 6 להתקבל.

ב.בענין התובע 7:

1.תביעת סילוק היד של התובע 7 נגד עיריית צפת: אף לטענת עיריית צפת (הנתבעת 1), התובעים 1 עד 6 מכרו את הנכס לתובע 7 (פס' 1.3 לסיכומיה). נוכח המסקנה אליה הגעתי לפיה הוכחו זכותם של התובעים 1 עד 6 להחזיק בנכס וכן העדר זכותה של עיריית צפת להחזיק בנכס, מתקבלת נגד עיריית צפת גם תביעתו של התובע 7, לו נמכר הנכס אף לשיטת עיריית צפת.

2.תביעת סילוק היד של התובע 7 נגד הנתבעים 3 ו-4 (העמותה ומנהלה): כאמור, לשיטת עיריית צפת התובעים 1 עד 6 מכרו את הנכס לתובע 7, אולם ביחסים בין התובע 7 לבין הנתבעים 3 ו-4, התובע 7 לא הוכיח כי הוא רכש זכויות בקשר לנכס. על כן אין מקום לקבל את תביעת סילוק היד של התובע 7 נגד הנתבעים 3 ו-4. מאחר והתובע טען תחילה כי הוא רכש את זכויותיהם של חלק מבעלי הנכס, ומאחר והוא טען במסגרת חקירתו הנגדית, אמנם ללא בסיס ראייתי, כי מאז הגשת התביעה הוא הפך לבעלים היחיד של הנכס כולו, את תביעתו של התובע 7 לסילוק יד אמחק ולא אדחה. זאת, על מנת לאפשר לו – אם נכונה טענתו בענין בעלותו בנכס כיום – להגיש תובענה מתאימה נגד הנתבעים 3 ו-4, כמי ש"נכנס לנעליהם" של התובעים 1 עד 6, על סמך ההכרעה בפסק דין חלקי

זה המעניק לתובעים 1 עד 6 צו סילוק יד נגד נתבעים אלה.

ג.בענין התביעה לדמי שימוש וכפי שיפורט בהמשך פסק דין זה, נדרש מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ויינתן בענין זה פסק דין משלים.

התיישנות