ת"א 21932-06-15 גבעון נ' זקן

א. רקע רלוונטי

1. התובע והנתבע הם בעלי זכויות במקרקעין שעליהם בניין הכולל שתי דירות. התובע והנתבע מתגוררים בבניין, כל אחד בדירתו. בין התובע לנתבע סכסוך שכנים מר, שהניב הליכים מהליכים שונים.

2. במסגרת אחד מהליכים אלה (ת"א (שלום י-ם) 17110-11-11 גבעון נ' זקן (17.6.14, כפי שתוקן ביום 2.10.14), להלן: ההליך הקודם) הגיעו הצדדים להסכמה שניתן לה תוקף של פסק דין, ואשר כללה התחייבות לפעול בהתאם לחוות דעתו של מומחה שמונה באותו הליך. מטרת חוות הדעת הייתה לבחון אפשרויות הנדסיות להרחבת שטח החניה המצויה בחלקו התחתון של הבניין, על מנת להקטין את מוקדי החיכוך בין הצדדים. במסגרת חוות הדעת המליץ המומחה על פירוק קירות מסוימים, הכל כמפורט באותה חוות דעת (ראו נספחים ז ו-ט לכתב ההגנה שכאן; חוות דעת זו תכונה להלן: חוות הדעת בהליך הקודם).

3. פסק הדין לא בוצע במועד שנקבע, והנתבע פתח בהליכים לשם הוצאתו לפועל.

   ב. התובענה וההליך שכאן

4. בתובענה שלפניי, שהוגשה לאחר מכן, עתר התובע לביטול אותו חלק של פסק הדין, אשר חייב את הצדדים לפעול בהתאם לחוות הדעת בהליך הקודם תוך פירוק הקירות. בין היתר טען התובע כי ביצוע עבודות בהתאם לאותה חוות דעת יגרום נזק לבית המשותף עד כדי התמוטטותו, וכן העלה טענות נוספות.

5. במסגרת קדם המשפט מיום 7.1.16 הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה הליכי ההוצאה לפועל של פסק הדין בהליך הקודם יעוכבו; המומחה שנתן את חוות הדעת בהליך הקודם יגיש חוות דעת נוספת, שתבחן האם ניתן לבצע את העבודות בלא לגרום נזק מבני בלתי הפיך לבית המשותף, לרבות באמצעות פעולות חיזוק ותמיכה; ואותו מומחה אף יעריך את עלות העבודות. עוד הוסכם כי בית המשפט יקבע לפי שיקול דעתו, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, מהי העלות המירבית לביצוע העבודות, כאשר אם יעריך המומחה שניתן לבצען בעלות השווה לעלות המירבית או נמוכה ממנה תידחה התובענה, ואם לא כן, תתקבל התובענה ויבוטל אותו חלק של פסק הדין המחייב את הצדדים לפעול בהתאם לחוות הדעת בהליך הקודם. מכוח ההסכמה, קבעתי כי העלות המירבית לביצוע העבודות תעמוד על סך של 75,000 ₪.

6. המומחה החל בעבודתו לקראת הגשת חוות הדעת הנוספת, אולם בשלב מסוים ביקש שלא להמשיך לשמש כמומחה בהליך שכאן. בין היתר טען המומחה כי "ב"כ התובע עושה מאז המינוי פעולות שמטרתן לסכל את מינויי ולמנוע בדיקת הנכס ומציאת פתרון שיאפשר את חניית שני הרכבים" וכי "רוח הדברים בה נוקטת ב"כ התובע מביאה אותי לבקש את ביטול המינוי" (עמדת המומחה מיום 17.2.16). הצדדים התייחסו לדברים אלה וכן למצב שנוצר (ראו עמדת התובע מיום 24.2.16 ועמדת הנתבע מיום 18.2.16 ומיום 25.2.16), ובקדם המשפט מיום 15.3.16 הגיעו להסכמה נוספת, שמכוחה, בין היתר, הוסמך בית המשפט למנות מומחה אחר תחת המומחה שביקש לבטל את מינויו.

7. בהתאם להסכמה, מיניתי את המומחה המהנדס מר יוחנן ג'רבי על מנת ליתן את חוות דעתו בשאלה הנזכרת. המומחה ג'רבי ביקר במקום, וערך בדיקה שכללה התייחסות לתוכניות הבניין וכן בדיקה פיסית של הקיר שאותו היה על הצדדים לפרק מכוח פסק הדין בהליך הקודם (הכולל למעשה שני קירות ניצבים), לרבות באמצעות קידוח בקיר בעומק של 20 ס"מ. לאחר מכן נתן המומחה ג'רבי את חוות הדעת הנוספת. בחוות הדעת קבע המומחה כי מדובר ב"קיר פנימי" העשוי לבנים, אשר "אינו מהווה אלמנט קונסטרוקטיבי". לפיכך, כך קבע המומחה, "איני רואה כל בעיה הנדסית להריסתו של הקיר, נשוא התיק. ההריסה אינה מצריכה חיזוק כלשהו של המבנה" (סעיף 3.9 לחוות הדעת מיום 1.6.16). בכך אישש למעשה המומחה ג'רבי את ההערכה שבחוות הדעת בהליך הקודם, שגם בה צוין כי ככל הנראה הקירות הרלוונטיים הם "אלמנטים לא קונסטרוקטיביים" (סעיף 4 לחוות הדעת, נספח ז לכתב ההגנה). במענה לשאלת בית המשפט הבהיר המומחה ג'רבי כי עלותן המוערכת של העבודות עומדת על 15,870 ₪ בתוספת מע"מ.