ת"א 2192-03-16 מועצת האופטומטריסטים בישראל נ' דרשן ואח'

1.המשיבה, היא התובעת, הינה עמותה המייצגת את האינטרסים המקצועיים של האופטומטריסטים בישראל בהתאם לחוק העיסוק באופטומטריה, תשנ"א – 1991 (להלן: החוק). המשיבה הגישה כנגד המבקשים תביעה כספית הכוללת גם סעד של צו מניעה, כדי למנוע מהם להפעיל חנות אופטיקה בטענה כי הנתבע 1 ביצע בחנות בדיקות בתחום האופטומטריה מבלי שהינו אוחז רישיון לעסוק בכך ובניגוד לחוק.

בכתב התביעה עתרה התובעת לסעד של פיצוי כספי על פי דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר, תוך שציינה את ההוראות העונשיות בחוק ובחוק הגנת הצרכן החלות במקרה של עיסוק באופטומטריה ללא רישיון, וכן עתרה למתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים.

2.המבקשים עותרים לדחיית התביעה על הסף מחמת העדר יריבות ועילה הואיל ולמשיבה אין מעמד מוכר לצורך אכיפת הוראות החוק והוראותיו אינן יוצרות עילה לתביעה אזרחית. עוד טענו כי לא ניתן להמחות עילת תביעה בנזיקין ולפיכך המשיבה אינה רשאית לתבוע פיצוי נזיקי בשם הקבוצה שהיא מייצגת.

המבקשים טענו כי ביחס לסעד של צווי מניעה יש אף לדחות את התביעה עקב העדר סמכות עניינית לבית משפט השלום.

המשיבה בתגובתה טענה כי אינה מתיימרת להחליף את רשויות האכיפה, אלא פועלת להגן על מקצוע האופטומטריה ולצמצם את הפגיעה בהם כתוצאה מפעילות ללא רישיון והפנתה להוראות החוק על מנת להמחיש את שיעור הפגיעה.

3.בטרם הוגשה תשובת המבקשים לתגובת המשיבה בבקשה לסילוק על הסף, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, בה הודיעה כי היא מוותרת על הסעד של צו מניעה כנגד הנתבעים.

4.טרם חלוף המועד לזכות התשובה לתגובה בבקשה לתיקון כתב התביעה הודיעו הנתבעים, כי ניתן פסק דין בתביעה דומה אשר הגישה התובעת, וטענו שיש בפסיקה זו להשליך על תובענה זו. התבקשה עמדת התובעת וזו הבהירה, כי היא איתנה בדעתה.

דיון והכרעה

5.לאחר שקראתי את כתבי הטענות, הבקשות, התגובות, התוספות וכל אשר הוגש על ידי הצדדים, מצאתי להורות על דחיית התביעה על הסף.