ת"א 21904-10-12 גולן נ' ויצמן

בעלי הדין:

1.על שולחני מונחת תביעה כספית על סך של 150,000 ₪.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ועניינה בדרישת התובע לתשלום דמי תיווך, בסך הנ"ל, בנימוק שלפיו התובע היה הגורם היעיל בעסקת מכר, במסגרתה נמכרה דירת הנתבע לאחת בשם מרינה ארגס (תיקרא להלן: "מרינה").

2.התובע – אלון גולן (להלן: "התובע"), הינו מתווך במקצועו ובבעלותו משרד לתיווך הנקרא "אלון נכסים".

3.הנתבע - אהרון ויצמן (להלן: "הנתבע"), הוא מי שהיה הבעלים של דירה שמספרה 107 ביישוב חד נס שברמת הגולן (להלן: "הנכס").

עיקר טענות התובע:

4.כפי שעולה מכתב התביעה, בין משרדו של התובע ובאמצעות סוכן מטעמו העונה על השם מנשה שלמה (להלן: "מנשה"), מצד אחד, לבין הנתבע, מצד שני, נחתם הסכם להזמנת שירותי תיווך שצורף לכתב התביעה כנספח ב' (להלן: "הסכם התיווך"). לפי הסכם זה הקנה הנתבע סמכות לתובע למצוא רוכשים פוטנציאליים לנכס.

עוד עולה מטיעוני התובע, כי בהתאם להסכם התיווך התחייב הנתבע לשלם לתובע כל סכום שיתקבל כתוצאה ממכירת הנכס, העולה על הסך של 850,000 ₪. סכום עודף זה, כך נטען, אמור היה להיות דמי התיווך.

התובע עוד ציין, כי הנתבע התחייב לשלם את הסך הנ"ל תוך 7 ימים מיום חתימת הסכם המכר.

5.לשיטת התובע ממועד חתימת הסכם התיווך, החל הוא ומר מנשה לעמול על מנת לאתר רוכש לנכס.