ת"א 21876-03-12 אוז'אלבו ואח' נ' אוחיון ואח'

עובדות

1.בבעלותם של התובעים יצחק וחנה אוז'אלבו (להלן: "אוז'אלבו") דירה ברח' חיל החימוש 38/33 ראשון לציון, הידועה כגוש 2717 חלקה 22/33 (להלן: "הדירה"). על פי האמור בתביעה, הנתבע יוסף אוחיון (להלן: "אוחיון"), באמצעות עו"ד קלוו שייצגה אותו (להלן: "קלוו"), ניהלו עימם באמצעות בא כוחם עו"ד ירון אראל

(להלן: "אראל"), מו"מ לרכישת הדירה. המו"מ הבשיל לחוזה המחייב את הצדדים. אוחיון הודיע כי אין בכוונתו לקיים את החוזה ובהפרתו היסודית אוז'אלבו זכאים לפיצויים מוסכמים בסך 230,000 ₪. טענתם החלופית של אוז'אלבו כי במידה ולא נכרת חוזה מחייב, הדבר נובע מחוסר תום ליבו של אוחיון ועל כן הם זכאים לפיצויים לפי סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "החוק").

2.במסגרת הגנתו אוחיון טען שמדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית, תוך ניצול העובדה שהוא היה עולה חדש. אכן נוהל משא ומתן באמצעות קלוו ,במסגרתו אף הועברה טיוטת הסכם מתורגמת לצרפתית, אך הטיוטה לא הבשילה לכדי חוזה מחייב. אוז'אלבו יכלו למכור את דירתם לצד ג בכל עת, ובפרט לאחר שסירב לבקשתם להפקיד "דמי רצינות" בסך 100,000 ₪.

3.תחילה אוחיון הגיש הודעת צד ג כנגד קלוו, אך בדיון מיום 17.6.14 הסכים לדחיית ההודעה ללא צו להוצאות.

ראיות אוז'אלבו

4.מטעם אוז'אלבו הוגש תצהיר משותף של יצחק וחנה (להלן: "חנה"). ובתמיכה לו הוגש תצהירו של אראל. על פי עדותה של חנה באוקטובר 2011, בעקבות פרסום מודעה בעיתון, אוחיון הגיע בלוויית רעייתו לראות את הדירה. מיד ובסמוך לאחר מכן (22.10.11) הצדדים נפגשו במלון קרלטון, וניהלו מו"מ באשר למחיר הדירה ומועד פינויה. ביום 13.12.11 הועברה הדירה מהקבלן על שם אוז'אלבו והודעה על כך נמסרה על ידי אראל לקלוו (נספח 1 ו- 4 לתצהיר אראל). הצדדים הסכימו באמצעות באי כוחם, שמחיר הדירה יהיה 2,330,000 ₪, הפינוי יהיה בתוך חמישה חודשים (עד 31.5.12), הדירה תושכר לאוז'אלבו לשנה ודמי השכירות יהיו 7,000 ₪ לחודש. בחקירתה הנגדית חנה הוסיפה שקלוו היא זו שניסחה את ההסכם, אוז'אלבו הסכימו לכל מה שביקשה בשם אוחיון ולאחר שלושה וחצי חודשים של ניהול המשא ומתן אוחיון חזר מהסכמתו לרכוש את הדירה.

5.אראל פירט בעדותו את השתלשלות המו"מ מול קלוו. ביום 18.12.11 אראל שלח לקלוו טיוטת חוזה וביקש שזה יועבר לאוחיון להערות. במקביל, ביקש לתאם מועד לחתימה (נספח 11 לתצהיר). למחרת אראל שלח הודעה נוספת לקלוו כדי שתאשר שהטיוטה מוסכמת עליהם (נספח 12 לתצהירו). ביום 19.12.11 קלוו צירפה טיוטת חוזה ובמקביל אישרה מועד לחתימתו וחתימת הצדדים על שטרי מכר. אראל הודיע לה שכל הניירת הנדרשת מוכנה לחתימות הצדדים (נספחים 5 ו- 6 לתצהירו). בשלב זה קלוו ביקשה לדחות את מועד החתימה שנקבע, בשל אילוצים הכרוכים מהליך עלייתו של אוחיון לארץ, אך שבה ואישרה שהוא מעוניין ברכישת הדירה (נספחים 7,8 לתצהירו). קלוו אישרה שלא יהיו שינויים מהותיים בטיוטת החוזה מלבד תאריך החתימה, פרטי ת.ז. של אוחיון וסכום התשלום הראשון (נספח 9 לתצהירו), על כך השיב אראל "שהכל סגור" (נספח 14 לתצהירו), ונקבע מועד נוסף לחתימת החוזה – 29.1.12 (נספח 10 לתצהירו). למרות האמור לעיל, אוחיון לא הגיע למשרד אראל ולא חתם על החוזה.

בחקירתו הנגדית אראל אישר שנושא הבטחת סילוק המשכנתא לא סוכם, כמו גם הסדרת נושא הישארותם של אוז'אלבו כשוכרים בדירה ואף הסכים שנפלו מספר טעויות בחוזה שצורף (כמו אישור עיריית ירושלים ורישום זכות חכירה להבדיל מבעלות). יחד עם זאת, אראל הדגיש שלא נותרו מחלוקות ממשיות בין הצדדים.

ראיות אוחיון

6.על פי עדותו הראשית של אוחיון כשהגיע עם רעייתו לביקור קצר בדירה, חנה ציינה שהדירה תימכר על כל תכולתה כולל המחוברים ואף הודגש שבדירה יישארו ארונות קיר בכל חדר, ספרייה, מטבח build in כולל הציוד החשמלי המותקן בו למעט המקרר הסלון ופינת האוכל. אוז'אלבו חזרו בהם מהבטחתם שהמיטלטלין יישארו בדירה ואף הבהירו לאוחיון שבאם רצפת הפרקט תיפגע באזורים שמתחת לארון על אוחיון יהיה לתקנה על חשבונו. במצב דברים זה הודע לקלוו על חזרת אוז'אלבו מהצהרותיהם ועל הפסקת המו"מ. בכל מקרה, לא היתה התחייבות מצידו לקנות את הדירה ולא היתה כל מניעה שאוז'אלבו ימכרו את דירתם לצד שלישי. בחקירתו הנגדית אוחיון חזר על גרסתו שהוא גם לא היה מוכן שאוז'אלבו ישהו בדירה עד שהבית שיקנו יהיה מוכן והוסיף שיתכן וקלוו עשתה טעות כאשר הזדרזה לקבוע מועד לחתימת החוזה מבלי שכל המחלוקות יושבו. מכל מקום הוא לא ראה את עצמו מחוייב לאוז'אלבו ועובדה היא שגם סירב להפקיד "דמי רצינות" בסך 100,000 ₪ כדרישתם.