ת"א 21839-09-14

לפני בקשת המבקשים למחיקת התביעה על הסף בשל העובדה שלא התקבלה החלטה כנדרש בדין להגשת התביעה על ידי התובעת.

אחת השאלות העיקריות שמשליכות על טענות הנתבעים בבקשת הנה האם יש לראות בתביעה כמי שהוגשה על ידי העירייה בגין הפגיעה בעירייה עצמה או בגין הפגיעה בראש העיר. לטענת המבקשים התביעה הוגשה בגין פגיעה בראש העיר ולטענת התובעת התביעה הוגשה בגין פגיעה בה.

מדובר באבחנה דקה ביותר. לכאורה, כמעט כל פגיעה בעירייה, כמוה כפגיעה, ישירה או עקיפה (תלוי בנסיבות), בראש העיר וכל פגיעה בראש העיר כמוה לכאורה כפגיעה בעירייה. כך גם ניתן לפרש את הפרסומים נשוא התביעה דנא. לפיכך, אבחנה זו, שכאמור קשה לעשותה, יש להידרש לה לאחר שמיעת ראיות ולא בגדרי הליך סף מקדמי.

מעבר לכך, גם הסעד המבוקש עקב ההתנהלות הנטענת (מחיקת התביעה), אינו נקי לחלוטין מספקות וגם עניין זה רצוי ועדיף לבחון לאחר שמיעת התיק לגופו של עניין.

נוסיף לכך את העובדה שספק בעיני אם כתב ההגנה של הנתבעים כולל את הטענה שהם העלו בבקשתם הנוכחית ונגיע למסקנה כי ייתכן והמבקשים כלל מנועים מהעלאת הטענה מטעמים של הרחבת חזית, אם כי מנגד יתכן ויש לשמוע את הטענה למרות הכל וזאת בהעדר טענה של הרחבת חזית מצד המשיבה בתגובתה. על כן, אותיר את ההכרעה גם בעניין זה לשעה היעודה.

סיכומו של דבר, הבקשה למחיקה על הסף נמחקת. טענות המבקשים שמורות להם להליך העיקרי בכפוף לכך שלא ייקבע כי מדובר בהרחבת חזית. בנסיבות, לא ראיתי מקום לקבוע בגין הבקשה צו להוצאות כבר עתה וללא קשר לתוצאות המשפט.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ה, 07 יולי 2015, בלשכתי.