מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' ח'ורי ואח'

1.עסקינן בתביעה לסילוק יד ממקרקעין. התובעת היא הבעלים של חלקה 113 בגוש 19078 (להלן: חלקה 13). לטענתה, במסגרת הסכם מכר שנערך בינה לבין המנוח ג'אטס לביב ח'ורי (להלן: המנוח), אשר הנתבעים הינם יורשיו, הועברו זכויות בחלק מחלקה 113 למנוח. התובעת טוענת כי בחודש נובמבר 2012, במהלך ביקור של מפקח באזור, נמצא כי סככה שהוקמה בשטח שהוקצה במסגרת הסכם המכר חורגת לחלק אשר לא הוקצה במסגרת הסכם המכר (בתוך חלקה 113). בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים הוכחשו באופן כללי טענות התובעת, ונטען כי אין כל פלישה לחלקת התובעת.

2.בדיון שנערך ביום 3.10.2017 החלטתי בהסכמת הצדדים על מינוי מודד מטעם בית המשפט. בהחלטה נפרדת שניתנה באותו יום קבעתי כי:

"המודד יבצע מדידה בשטח, בחלקה 113 בגוש 19078 בפקיעין. המודד יבדוק את גבולות המגרש שנמכר על ידי רמ"י למנוח גטאס לביב חורי בהתאם להסכם מיום 22.12.1996, ובכלל זה יבדוק אם הסככה הקיימת בשטח, או מבנים אחרים, חורגים מהשטח שנרכש בהתאם להסכם או שנמצאים בגבולותיו. בנוסף יסמן המודד את גבולות המגרש בשטח. המדידה והסימון יערכו בנוכחות הצדדים או נציגים מטעמם"

3.ביום 12.11.2017 הגישו הנתבעים "בקשה למתן הוראות למודד" בה ביקש שבית המשפט יורה למודד למדוד את חלקה 20 מאותו גוש (להלן: חלקה 20), למדוד את החלק שנמסר לנתבעים על ידי התובעת, למדוד חלק המקרקעין שהנתבעים בנו עליו, ולבדוק אם הוא חורג או קטן מהשטח שנמסר במסגרת החליפין ובכמה. בהמשך הובהר כי נערכה עסקת חליפין בין התובעת לבין הנתבעים או המנוח.

4.התובעת הגישה תגובתה ביום 20.11.2017, ולפיה היא מתנגדת לבקשה. נטען כי בכתב ההגנה הנתבעים לא העלו כל טענה לגבי חלקה 20 או לגבי השטח שנמסר בחליפין, וכי המדובר בהרחבת חזית. עוד נטען כי המודד שמונה מטעם בית המשפט קיבל הנחיות ברורות ומדויקות בהתאם לטענות הצדדים ולנדרש בתיק, וכי לא הוסבר על ידי הנתבעים מה תכליתה והגיונה של מדידת חלקה 20.

5.בתגובת הנתבעים מאותו יום נטען כי בהתאם להסכם המכר, התובעת מכרה למנוח שטח של 153 מ"ר, ולכן על התובעת להוכיח שהתשריט שצורף לכתב התביעה מראה כי הנתבעים פלשו לשטח שאינו כלול ב-153 מ"ר שנמסרו. הובהר כי התשריט שצורף להסכם המכר הציג את צורת ומיקום השטח הנמכר, אך לדברי הנתבעים הוא אינו כולל מידות בפועל, אשר אותן יש לבצע בשטח, וזו למעשה מטרת מינויו של המודד מטעם בית המשפט. הנתבעים הוסיפו וציינו כי מלכתחילה היה על התובעת לצרף לכתב תביעתה חוות דעת מטעמה שתראה את השטח המדויק של חלקתה ואת השטח שנגרע ממנו כתוצאה מהמכר. לבסוף נטען כי להתנגדות התובעת אין נימוק ענייני וכי לא ייגרם כל נזק ממתן ההנחיות הנוספות למודד שמונה מטעם בית המשפט.

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שין התביעה להידחות.

7.נקודת המוצא כי לצורך הכרעה בסכסוך שבין הצדדים, ראוי כי מלוא הנתונים הגולמיים הכוללים מדידות יונחו בפני בית המשפט, וראוי לגרום למצב בו כל הנתונים האפשריים – גם אם אינם נוגעים במישרין למחלוקת – יונחו בפני בית המשפט. הדבר מקבל משנה תוקף מקום שמדובר בנתונים שמי שאמור לספק אותם הוא מומחה אובייקטיבי שמונה על ידי בית המשפט.

8.ואולם, עדיין הנתונים צריכים להיות רלוונטיים למחלוקת וכאלה שנועדו לקדם את ההכרעה במחלוקת. מן הפן הפורמלי, במסגרת ההתייחסות לבקשה הנוכחית, הנתבעים העלו טענות שלא פורטו בכתב ההגנה. במיוחד אמורים הדברים לגבי חלקה 20 ועסקת חליפין שנטען שנעשתה עם התובעת. הנתבעים לא העמידו אפוא את עסקת החליפין במחלוקת. מן הפן המהותי, וכאן העיקר, לא הובהר דיו מדוע לא ניתן לקבוע את גבולותיה של חלקה 13 ואת גבולותיו של המגרש שהוקצה למנוח מתוך חלקה 13, באמצעות מדידת חלקה 113 וגבולות המגרש שהוקצה. גם לא הובהר מדוע נדרש המומחה לבצע מדידות בחלקה נוספת נפרדת כדי להגיע למסקנה אם הייתה פלישה בחלקה 113 מעבר למגרש שהוקצה. בניגוד לנטען על ידי הנתבעים בסעיף 5 לתשובה, כדי שהתובעת תזכה בסעד עליה להצביע על כך שהנתבעים פלשו למקרקעין השייכים לה, ואין זה תנאי כי תוכיח כי "שטח חלקת הנתבעים גדל" בהתאם (ככל שהצלחתי להבין בעקבות עסקת החליפין).