חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 21756-06-11 אליקים בן ארי בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
21756-06-11
24.9.2015
בפני השופט:
אורן שוורץ

- נגד -
התובעת(המבקשת):
אליקים בן ארי בע"מ
עו"ד אשרה פרוכטמן
הנתבעת(המשיבה):
רשות מקרקעי ישראל
עו"ד לילך דיין
החלטה
 

 

1.לפניי בקשה "להבאת עדות מפריכה".

הבקשה הוגשה על ידי התובעת כשלושה שבועות לאחר תום ישיבות ההוכחות שנערכו בתביעה דנן ועניינה קבלת היתר להגשת חוות דעת שמאי מקרקעין, בעניין שוויו של המגרש במועד ביטול הסכם הפיתוח (23.07.01).

 

2.אליבא התובעת, על הנתבעת (המשיבה) היה להוכיח את היקף זכותה לקזז דמי שימוש ראויים מהסכומים שיש להשיב לתובעת. כעת, משביססה לכאורה הנתבעת זכות זו, הגיעה העת להבאת הראיה המפריכה.

הצדקה נוספת להגשתה בשלב זה של חוות הדעת היא התנערותה של הנתבעת ממצגים שהציגה בשלב קדם המשפט, לפיהם ערכו של המגרש ליום הביטול הוא סך 620,000 ₪. כך,

עובר לישיבת ההוכחות, הגישה הנתבעת חוות דעת שמאי לפיה ערכו של המגרש ליום הביטול הינו סך 1,625,000 ₪.

בנסיבות אלה יש להתיר לתובעת הבאת ראיות הזמה, מה גם שמדובר בראיה שהיא הכרחית ומהותית לתביעה.

 

3.לטענת הנתבעת אין מדובר כלל בראיית הזמה, אלא בחוות דעת, אשר התובעת מבקשת להגישה לאחר שנסתיימה מסכת שמיעת הראיות. בנסיבות אלה, אין עילה להתיר לתובעת להגיש חוות דעת שמאי בשלב זה של המשפט.

אף טענתה של התובעת, כאילו הנתבעת הפתיעה אותה בחוות דעת מומחה שהוגשה מטעמה, איננה נכונה. מדובר בערכים שמאיים שנקבעו בחוות דעת שהוגשה חודשים מספר לפני ישיבת ההוכחות. מאחר שנבצר מהשמאי שערך את אותה חוות דעת להתייצב לדיון ההוכחות, הוחלפה חוות הדעת בחוות דעת דומה אחרת, מבלי שיש שינוי של ממש בערכים שנקבעו. מכאן, שאין כל הפתעה דיונית שנגרמה לתובעת וממילא אין הצדקה עניינית להתיר את הגשת חוות הדעת.

 

דיון והכרעה:

 

4.התובעת מתבססת על תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. כעולה מתקנה זו, לבית המשפט הוקנה שיקול דעת להתיר לתובע להביא ראיות מפריכות. בחינת נסיבות ענייננו מלמדת כי עסקינן בחוות דעת מומחה, בתחום שמאות המקרקעין, שנועדה לבסס טענה של התובעת, לפיה ערך מקרקעין ליום ביטול חוזה הפיתוח הוא בסך 620,000 ₪ או קרוב לכך.

 

5.התובעת כבר טענה לערך זה של המקרקעין במסגרת ראיותיה.

כך, למוצגי התובעת צורף "תחשיב" שהגישה הנתבעת לתיק בית המשפט במסגרת שלב קדם המשפט [מוצג 48 לראיות ה תובעת], ממנו עולה כי הנתבעת סברה שערך המגרש למועד ביטול הסכם הפיתוח הוא 620,000 ₪. אלא שהתובעת בחרה להשית יהבה על טענת המצג, ולא ביססה את טענתה המהותית לערכו של המגרש בחוות דעת עצמאית של שמאי מקרקעין מטעמה, כפי שניתן היה לצפות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>