ת"א 21718-11-13 נשאשיבי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

התובע הגיש תביעתו לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה לביטוח חיים, הכוללת כיסוי לגילוי מחלות קשות ולאירועים רפואיים קשים בהתאם לפרק "אחריות לחיים (671)".

הנתבעת טוענת להתיישנות התביעה.

1. התביעה הוגשה על סך של 224,325 ₪ שהם סכום התגמולים להם זכאי התובע, לטענתו, כתוצאה מכך שחלה, בשנת 2009, במחלת לב העונה להגדרת "התקף לב חריף" כפי שזה מוגדר בקבוצה 3 לקבוצות המחלות המוגדרות כמקרי ביטוח בפרק הרלבנטי לפוליסה.

בסעיפים 5-9 לכתב התביעה מתאר התובע את המחלה בה לקה, כאשר מתואר כי ביום 24.9.09, לאחר תלונות על כאבים בזרוע שמאל ותעוקת חזה, בוצע לתובע צנתור שהעלה ממצאים שונים ביחס להיצרויות בעורקים שונים, ובמהלכו הורכב לו תומך (סטנט) כמתואר בתיעוד הרפואי. עם שחרורו הומלץ לו על המשך טיפול ומעקב רפואי, וכן אושרה לו תקופת אי כושר של חודש עד ליום 26.10.09.

2. דרישה לתשלום תגמולי הביטוח נשלחה לנתבעת ביום 2.11.09, וכבר ביום 11.11.09 השיבה הנתבעת כי הדרישה נדחית מאחר ולטענת הנתבעת המחלה בה לקה התובע אינה בגדר מקרי הביטוח המוגדרים בפוליסה.

3. התביעה שבפני הוגשה ביום 12.11.13.

בכתב ההגנה שהוגש ביום 2.2.14 נטענה טענת התיישנות וזאת לנוכח העובדה כי מאז שלקה התובע במחלה הנטענת, ועד להגשת כתב התביעה חלפו יותר משלוש שנים, שהיא תקופת ההתיישנות של תביעה על פי הפוליסה.

4. ביום 10.4.14 ניתנה החלטה ראשונה בתיק הקובעת ישיבת קדם משפט, ובה הוריתי לתובע, להגיש עד 30 יום לפני מועד הדיון, את תגובתו לטענת ההתיישנות.

5. ביום 6.8.14 ניתנה החלטה נוספת בעקבות "הודעה" של התובע בה התבקש להקטין את סכום התביעה במחצית, ובה הוריתי לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן המפרט גם את אופן חישוב התגמולים.

6. ביום 27.10.14 התקיימה ישיבת קדם המשפט, כאשר עד אליה לא קיים התובע איזה מהחלטותי, לטענת ב"כ בשל מעבר משרדו ותקלות בקבלת החלטות ביהמ"ש, לרבות ההחלטה מיום 6.8.14.