ת"א 21682-05-16

לפניי בקשת התובעת, ילידת 1943 למנות לה מומחים בתחום האורתופדי, הפסיכיאטרי, הנוירולוגי, הרפואה הפנימית, הגסטוראנטולוגי, האורולוגי, הריאות, כירורגיה פלסטית, אף אוזן גרון ושיקומי בעקבות פגיעתה בתאונת דרכים קשה שאירעה ביום 10.7.14.

בתאונה נהרג בעלה של התובעת והיא נפגעה פגיעה רב מערכתית והייתה מאושפזת בטיפול נמרץ, לאחר מכן הועברה ביום 10.8.14 ליחידת שיקום נשימתי וביום 26.8.14 הועברה ליחידת הטראומה. בהמשך הועברה לבית חולים שיקומי. לתובעת נגרמו שברים רבים לרבות במרפק ימין, בברך שמאל, בכף רגל שמאל, בטיביה מימין, בטיביה משמאל ושבר ברמוס פוביס ימין עליון ותחתון והיא נותחה מספר פעמים. הנתבעת הסכימה כי ימונו מומחים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה והתנגדה למינוי מומחים בתחומים נוספים.

ביום 7.8.16 הגיש ב"כ התובעת בקשה מעודכנת לפיה בשלב זה הוא עותר למינוי מומחים בתחום האורתופדיה, הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה, אף אוזן גרון וכירורגיה פלסטית בלבד ובהמשך לאחר קבלת חוו"ד הוא ישקול במידת הצורך להגיש בקשה נוספת למינוי מומחים בתחומים הנוספים שפורטו לעיל.

לאחר שעיינתי בתיעוד הרפואי ובטענות הצדדים שוכנעתי כי יש למנות מומחה בתחום האורתופדיה שיתייחס לצלקות ולצורך במינוי מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית, מומחה בתחום הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה ואף אוזן גרון, כדלקמן:

תחום האורתופדיה ותחום הנוירולוגיה – כפי שעלה מהתיעוד הרפואי ונוכח הסכמת הצדדים אני מורה על מינוי פרופ' דודקביץ' כמומחה רפואי מטעם בימ"ש בתחום האורתופדי, אשר יתייחס לצלקות כתוצאה מהתאונה או לצורך במינוי מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית. כמו כן, אני מורה על מינוי פרופ' צבי רפפורט כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה.

תחום הפסיכיאטריה - צירפה התובעת סיכום אשפוז מבית חולים שיבא מיום 19.2.15. בפרק המתייחס ל"סיכום טיפול פסיכולוגי" נרשם כי מדובר בחולה שנפצעה קשה בתאונת דרכים בה נהרג בעלה. ניתן להתרשם מ"רגזון, חוסר סבלנות, כעס ובלבול חלקי ביחס למיקום התאונה והתאריך... ניסיון לטפול בנוגדי דיכאון לא צלח והופסק. על רקע תחושת בדידות, הריחוק מעיר המקור, ניתן לה סיוע של סטודנטית מתנדבת מהמכללה שבאה פעם בשבוע לסייע בהפגת הבדידות... עדיין נותרו ביטוי תוקפנות וכעס... היא עומדת לעבור תקופת הסתגלות מורכבת למציאות חדשה בכל מישורי החיים ונראה שתוכל להפיק תועלת מהמשך טיפול פסיכולוגי".

עוד צורף סיכום אשפוז מבית חולים לוינשטיין מיום 28.5.15 שם נכתב כי "תמר נמצאת בתהליך של אבל על האובדנים שחווה בעקבות התאונה, בעיקר אובדנו של בעלה, היא אינה רואה את חייה כבעלי ערך ומשמעות בלעדיו.... בעקבות התאונה חלה פגיעה משמעותית ביכולת התפקוד של תמר והיא חווה חוסר אונים בהתמודדות עם ההשלכות הפיזיות של הפציעה....היא מתארת סימפטומים פוסט-טראומטיים, רמת חרדה גבוהה, תחושה של אובדן משמעותי ובדידות...". אני סבורה כי די במסמכים אלה כדי להוות ראשית ראיה המצדיקה את הצורך מינוי מומחה בתחום הנפשי.

תחום אף-אוזן-גרון –בתיעוד הרפואי נרשם כי התובעת מוזיקאית עבדה כעצמאית עד התאונה. בעקבות התאונה הייתה התובעת מורדמת ומונשמת והיה לה כשל נשימתי. לאור ההנשמה הממושכת עברה פיום קנה בצווארה, וצוין כי היא נשארה עם קנולה עקב אספירציות ומדברת עם שסתום דיבור (מכתב השחרור מבית חולים שיבא בעמ' 4). בסיכום אשפוז מבית חולים לוינשטיין נרשם בסעיף המתייחס לתקשורת של התובעת "קול-פונקציונאלי עם דעיכה. קנולה פתוחה. כשסוגרים את הקנולה נשמע קול נקי וברור. לא ניתן לסגור לזמן ממושך". בהמשך התלוננה התובעת על ירידה בשמיעה באוזן ימין. אני סבורה כי די במסמכים אלה כדי להוות ראשית ראיה המצדיקה את הצורך מינוי מומחה בתחום אף-אוזן-גרון. הלכה פסוקה כי על בימ"ש לנקוט בגישה מקילה בבחינת מסמכים המוגשים בתמיכה לבקשה למינוי מומחה רפואי (רע"א 44835-03-14 אפרתי שלמה נ' "הפול", פורסם ביום 30.4.14; רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ). עוד נקבע, כי במקרה של ספק על בית המשפט למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות שכר טרחת המומחה, מאשר שלא ימונה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה (כבוד השופט אליעזר ריבלין בספרו תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012), עמ' 651). לפיכך, ועל מנת שלא לחסום את דרכה של התובעת, אני מורה על מינוי מומחה בתחום אף-אוזן-גרון.

תחום הרפואה הפנימית, גסטרואנטרולוגי, תחום האורולוגי, רפואת ריאות ושיקומי –לאור בקשת ב"כ התובעת בסעיף 5 לתגובתו מיום 7.8.16, החלטה בבקשה למינוי מומחים בתחומים אלו תידון במידת הצורך לאחר קבלת חוות המומחים שמונו.