ת"א 2168-02-17 בן זיו נ' חמד ואח'

1.לפניי בקשה לצו עשה זמני שיאפשר למבקשת לבצע עבודות לתיקון הביוב בבניין בו מצויה דירתה תוך התחברות לביוב המשותף הנמצא בחצר הבניין הסמוך בו מתגוררים המשיבים. כן התבקש צו מניעה זמני שיאסור על הפרעה לביצוע עבודות כאמור; וככל שתהא התנגדות לביצוען, התבקש מינוי ב"כ המבקשת ככונסת נכסים לביצוע הפעולה ובכלל זה להסמיכה לפרוץ לחצר הבניין הסמוך בסיוע המשטרה ובעלי המקצוע ולחייב את המשיבים לשאת בעלויות אלה.

2. עיינתי בבקשת המבקשת וצרופותיה, לרבות בחוות דעת המומחה שצורפה על ידה בהמשך לדיון שהתקיים ביום 6.2.17 ובתמלילי ההקלטות שהוגשו לתיק בית המשפט לאחר הדיון מיום 13.2.17. כן נתתי דעתי לתשובת המשיבים מיום 5.2.17 והשלמת תגובתם מיום 12.2.17. שקלתי אף את טענות הצדדים בעל-פה בשני הדיונים שהתקיימו. לאחר כל אלה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מן הנימוקים שיפורטו להלן.

3.עילת תביעה לכאורה – במהלך עבודות בנייה להרחבת דירתה של המבקשת - שלמעשה מאז רכישתה בשנת 2013 אינה מתגוררת בה עדיין - התגלתה לטענתה נזילה של מי ביוב בחצר המשותפת של הבניין בו מצויה דירתה. בקשתה לתקן את הביוב של בניין דירתה בדרך של חיבורה לבור הביוב המצוי בחצר הבניין השכן בו מתגוררים המשיבים נסמכת על הטענה כי "מערכת חיבור הביוב אשר מתחברת לחצר המשיבים היתה קיימת זה שנים רבות מאד, ואף עובר לרכישתה של הדירה ממשפחת שמואל בשנת 2013" (סעיף 11 לתצהירה); וכי היות שצינור הביוב ישן מאד ושבור במקומות שונים אין מנוס מהחלפת הצינור בשלמותו דבר המצריך חיבורו לשני הקצוות ובכלל זה לבור שבבניין השכן של המשיבים. אלא שלא מצאתי כי לעת הזו הונחה תשתית ברורה התומכת בטענה כי כך היה חיבור הביוב בעבר (לעניין זה ראו תמליל ב' ש' 21, 23, 50, 55-54 ו-65; וכן תמליל ג' שכל האמור בו נותר בלתי בהיר בשל העובדה כי הדוברים בו מתייחסים לפרטים בשטח בו הם עומדים תוך ציון ביטויים כמו "מסביב לצד השני", "הוא עובר ככה", "באלכסון" וממילא אין אפשרות להבין את מיקום הדברים). אף לא הובהר על בסיס מה קבע המומחה מטעם המבקשת בחוות דעתו כי החיבור לבור הביוב של הבניין השכן היה קיים למעלה מ-30 שנה. כמו כן לכאורה אין בחוות דעת המומחה התייחסות לשאלה האם האפשרות היחידה לתיקון הביוב של בניין המבקשת היא בדרך של חיבורו למערכת הביוב של הבניין השכן. ממילא גם לא הונח בסיס משפטי למקור זכותה הנטענת של המבקשת לכך שצנרת הביוב המשמשת את הבניין בו מצויה דירתה תתחבר למערכת ביוב שכנה ואף תעבור במקרקעי הזולת. עם זאת אין באמור כדי לגרוע מן המסקנה כי קיימת לכאורה שאלה הראויה לבירור בגדרי תובענה זו.

4.מאזן הנוחות – הבקשה עותרת למעשה לשינוי המצב הקיים ולקביעת עובדות בשטח. הדעת נותנת כי לחיבור מערכת ביוב של בניין אחד למערכת ביוב בניין סמוך עשויה להיות השלכה על יכולת המערכות לתפקד. להיבט זה כלל לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית כי לא ייגרם נזק לבניין השכן. לכך נוספת הפגיעה הכרוכה מטבע הדברים בעבודות המבוצעות במקרקעין של אחר. מנגד טענות המבקשת בדבר נזילה נתמכו בתמונות מהן לא עולה כי מדובר בנזק משמעותי, ובוודאי שלא נזק בלתי הפיך שיש בו פגיעה משמעותית ברווחת המבקשת. גם האמור בחוות דעת המומחה מטעמה, אף בהתעלם מן הטענות שהעלו המשיבים ביחס למומחיותו, לא היה ברור דיו ולא הניח תשתית לנזק כאמור. בפרט כאשר המבקשת אינה מתגוררת בדירתה (וכעת תלוי ועומד נגדה צו מניעה זמני האוסר עליה לבצע עבודות בניה או חפירה כלשהן בנכס, למעט ביצוע עבודות פנים בדירתה וחיבור לתשתית הביוב הקיימת בחצר הבניין שלה), ולא נשמעה כל טענה מצד שכניה לבניין. לכך יש להוסיף כי כאמור לא הונחה תשתית לכך שלא ניתן לפתור את בעיית נזילת הביוב בדרך אחרת, ולוּ באופן ארעי, שלא תהא כרוכה בפגיעה במשיבים ובזכויותיהם.

5.לכל אלה יש להוסיף כי הסעד הזמני שהתבקש זהה לסעד העיקרי בתובענה העיקרית (בה הוסף גם סעד כספי) וגם בכך יש לשקול נגד קבלת הבקשה.

6.לנוכח המסקנה אליה הגעתי לא ראיתי להידרש בגדרי הבקשה לסעד זמני לשאלת עמדתם של יתר שכני הבניין השכן, והמבקשת תשקול אם יש מקום לבקש להוסיפם כבעלי דין בגדרי התביעה העיקרית.

7.הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך של 3,000 ₪.

8.המזכירות תמציא לצדדים.