פלוני נ' לוי ואח'

בבקשת התובע לפטור מהגשת חוות דעת רפואית

התובע נפגע לטענתו בתאונת עבודה במהלך עבודתו אצל הנתבעת עת בעקבות ביצוע עבודה פיסית קשה, מאומצת וחריגה בהיקפה במהלך עבודתו נגרם לו אירוע לבבי קשה אשר אובחן כאוטם בשריר הלב.

התובע לא הגיש חוות דעת רפואית במצורף לכתב התביעה. בבקשה זו הוא מבקש לפטור אותו מהגשת חוות דעת ולמנות מומחה מטעם בית המשפט. הוא מנמק את בקשתו במצבו הכלכלי הקשה ובכך שהמוסד לביטוח לאומי אשר הכיר באירוע כתאונת עבודה קבע, כי נותרה לו נכות קרדיאלית בשיעור של 10%, אותה הוא מוכן לאמץ כנכות מחייבת בתיק.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, התובע לא הראה טעם מיוחד המצדיק פטור מהגשת חוות דעת רפואית כמצוות התקנות. הנתבעת טוענת כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מצדיק פטור מהגשת חוות דעת וכי לא הוכח, שמצבו של התובע השתנה לרעה בעקבות התאונה, כטענתו.

לבקשת הנתבעת, התובע נחקר על תצהירו, אשר צורף לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים כפי שנשמעו לפני לאחר חקירת התובע, החלטתי להיעתר לבקשה.

מכוח תקנות 127 סיפא, ו-130א לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית במצורף לכתב התביעה ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

במקרה זה מצאתי כי מצבו הכלכלי של התובע כפי שפורט בתצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה, וכפי שעלה מחקירתו בפני על תצהירו, העובדה שלא ניתן לומר שמדובר בתביעת סרק ובמצורף לכך העובדה שהמל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10% – כל אלה יחדיו מהווים טעם מיוחד המצדיק להיעתר לבקשת התובע לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות מומחה מטעם בית המשפט.

על כן, אני נעתרת לבקשה.