ת"א 21593-07-13 איתמר ע. בניה בע"מ ואח' נ' גיאורגי ואח'

בקשה מס' 12 הוגשה לביטול החלטה מיום 18/4/14 שניתנה בבקשה מס' 10 או עיון חוזר באותה החלטה . הבקשה הוגשה על ידי עו"ד אלי בן חנן, בא כוח הנתבע מס' 2 בתיק העיקרי כנגד המשיבה מס' 1,התובעת בתיק העיקרי המיוצגת על ידי עו"ד יואל נעים. המשיב מס' 2 הוא משיב פורמלי בסכסוך המתמקד לגבי סכום הוצאות שנפסקו לטובת המבקש ובוטלו.

בקשה מס' 10 הוגשה לבטל את החלטה מיום 5/3/14 שניתנה בבקשה מס' 7, כהחלטה משלימה להחלטה מיום 3/1/14 שניתנה בבקשות 7 ו- 8 (להלן "ההחלטה במחלוקת").

בקשה מס' 10 נעתרה כי בא כוח המבקש לא הגיב לה על אף שהוא קיבל אותה. לטענתו הוא המתין שבית המשפט יורה לו להגיב וגם כי הוא לא ידע על מה להגיב. טענה זו נדחית. הן כי ההסדר בתקנה 241 לתקסד"א אינו מחייב את בית המשפט להורות להגיב והתקנה קובעת את ברירת המחדל (תקנה 241(ג) לתקסד"א), והן כי בבקשה מס' 10 הלינה המשיבה מס' 1 כי בקשה מס' 7 לא הומצאה לבא כוחה על ידי חברו וכי ההחלטה ניתנה ללא שמיעת עמדת המשיבה מס' 1.

הסוגיה בפני היא מרכיב סכום ההוצאות שנפסקו בהחלטה במחלוקת, להבדיל מעצם החיוב בהוצאות. החיוב נדרש בבקשה של המבקש לסילוק על הסף של התביעה שהגישה נגדו המשיבה מס' 1 (בקשה מס' 6) ושוב בבקשה מס' 7. סוגיית החיוב בהוצאות הוכרעה בהחלטה מיום 3/1/14 (בקשות מס' 7 ו- מס' 8 ) אך מחמת היסח לא נפסק הסכום לגופו. הסכום עצמו הושלם בהחלטה במחלוקת כהשלמה של החלטה מס' 7.

ביום 26/2/14 הגיש המבקש בקשה להשלים את החסר בהחלטה מיום 3/1/14 בהתייחס להוצאות (בקשה מס' 9 ). בא כוח המבקש, מגיש הבקשה, לא המציא אותה לחברו ובית המשפט לא נתן בה החלטה. תחת זאת ניתנה החלטה בבקשה מס' 7 כהשלמה להחלטה מיום , 3/1/14 בבחינת השלמה שנשמטה מחמת טעות סופר – הגם שזה לא נכתב (ההחלטה במחלוקת).

בקשה מס' 10 הוגשה על ידי המשיבה מס' 1 ביום 23/3/14 כדי לבטל את ההחלטה במחלוקת.

נטען כי יש לבטל את ההחלטה כי היא ניתנה במעמד צד אחד מבלי שהמשיבה מס' 1 או בא כוחה נשמעו. נטען כי בא כוח המבקש מגיש פעם אחר פעם בקשות ללא המצאה לצד שכנגד. הוסף כי שוב בית המשפט נותן החלטות במעמד צד אחד. אך בין בבקשה ובין בתצהיר אין אזכור לאיזה בקשה מתייחסת המשיבה מס' 1. כל שיש הוא אזכור התאריך שמתייחס לבקשה במחלוקת ולבקשה מס' 7.

ההחלטה במחלוקת ניתנה על פי בקשה מס' 7 ולכן היא לא הייתה החלטה במעמד צד אחד. היא השלימה את ההחלטה מיום 3/1/14 שניתנה בבקשה מס' 7 וגם בבקשה מס' 8 . בקשה מס' 8 היא בקשת המשיבה מס' 1 המתייחסת גם לבקשה מס' 7.

בקשה 10 הומצאה לבא כוח המבקש שלא הגיב לה. בתום המועד הבקשה התקבלה וההחלטה מיום 5/3/14 בוטלה וכתוצאה מכך הוגשה הבקשה הנוכחית לבטל את הביטול.

ההחלטה המשלימה עוסקת בסכום ההוצאות בלבד כי לגבי עצם החיוב של המשיבה מס' 1 בית המשפט שמע את טיעון הצדדים. סוגיית הסכום עצמו אינה סוגיה שכלל שומעים לגביה טיעונים אך בא כוח המבקש עתר בסעיף 5.1 לבקשה מס' 7 לסכום לפי חישוב התעריף המינימלי המומלץ לפי סעיף 1 לכללי לשכת עורכי הדין. בא כוח המשיבה מס' 1 התייחס לבקשה בבקשה מס' 8 ולכן חזקה כי ראה את הסכום שנדרש. סכום שבפועל לא נפסק. בנסיבות אלה אם בא כוח המשיבה מס' 1 רצה לחלוק על הסכום או להציע סכום אחר הייתה לו הזדמנות לעשות כן בבקשה מס' 8.

לפיכך, לאחר ששמעתי את הצדדים אני מבטלת את ההחלטה מיום 18/4/14 (בקשה מס' 10) ומחזירה על כנה את ההחלטה מיום 5/3/14. על מנת למנוע תקלה אשלים את ההחלטה בפסיקתה.