ת"א 21573-02-12

החלטה זו ניתנת בהמשך להסכמת הצדדים מיום 24.6.15 .

1.לפניי בקשת הנתבעות לזימון העד מר דורון עוזרי (להלן:"עוזרי"),וזאת לאחר שלמעשה הסתיימה שמיעת העדים שתצהירהם הוגשו (או שהצדדים ביקשו בעבר לזמנם להעיד) והנתבעות עתרו, כי ייקבע מועד נוסף להעדת עוזרי.

בבקשה הפנו הנתבעות לטענות הגנתן כפי שהועלו בבקשת הרשות להתגונן שהגישו ובין היתר,לטענה כי התובע 1 (להלן:"אביטל"), והנתבעת 1 (להלן :"עוף העמק"), הגיעו בחודש יולי 2010 להסכם פשרה ולפיו תשלם עוף העמק לאביטל סכום של 180,622 ₪ לסילוק סופי, מלא ומוחלט של טענות אביטל כנגד עוף העמק. לפיכך טענו הנתבעות, כי מחודש יולי 2010 ואילך, עוף העמק איננה קשורה עוד עם אביטל בהסכם, ואביטל איננו רשאי לבוא בדרישה לתשלום מדגר נובמבר 2010, הוא המדגר שבמוקד התביעה שבנדון.

הנתבעות הפנו לדברי אביטל בחקירתו מהם עלה,לטענתן, כי האחרון הודה שקיבל את סכום הפשרה, אולם זה נועד לטענתו,לכיסוי מדגר ספציפי – יולי 2010 ולא לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות כלפי עוף העמק.הנתבעות טענו כי למרות שבתחילה אביטל לא הכיר בהתחשבנות עם עוף והוד ועם המנכ"ל עוזרי, הרי שאישר כי סיפק לעוזרי עופות. (סעיפים 14-13 לבקשה). לטענת הנתבעות, בין מדגר יולי למדגר נובמבר- מושא התביעה, ישנו מדגר נוסף- מדגר ספטמבר שהוא הרווחי ביותר. לטענתן, אביטל הודה כי במדגר זה לא שיווק לעוף העמק ואף לא לעוף והוד. (סעיפים 20-16 לבקשה). לפיכך טוענות הנתבעות,יש להגיע למסקנה על פיה בחודשים אוגוסט וספטמבר ראה אביטל את הסכם השיווק כאילו הסתיים, ואין לו מחויבת לשווק עוד פטמים לעוף העמק ואף לא לעוף והוד. מכאן לטענת הנתבעות, חיזוק לטענה ולפיה התשלום לאביטל ביולי 2010 אכן נועד לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות אביטל. עוד נטען כי אם קיימת חובה על עוף העמק לרכוש בנובמבר כטענת אביטל,הרי שדין שווה יש להחיל גם ביחס לחודש ספטמברואולם, לגביו הודה כאמור אביטל, כי לא שיווק לעוף ועמק ולא לעוף והוד.

3.התובעים התנגדו לבקשה מן הטעם של הרחבת חזית והיעדר רלוונטיות. לטענתם בבקשת הרשות להתגונן לא הועלתה כלל טענה שנוגעת להפרה לכאורה של התובעים ביחס למדגר חודש ספטמבר.

הכרעה:

4.הכלל הוא כי על בעל דין להביא את כל ראיותיו כמקשה אחת. ראו דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (טרם פורסם), בהחלטתו מיום 30.7.02 כדלקמן:

"הכלל לענין הגשתן של ראיות לבין המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'".

בכדי לסטות מן הכלל הנ"ל, על בית המשפט להתחשב באופי הראייה שמבוקש לצרפה ובשלב בו מוגשת הבקשה. ככל שההליך נמצא בשלב מוקדם- כך יטה בית המשפט להיעתר לצירוף הראיה החדשה:

"בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר".