ת"א 21464-12-15 גדיר ואח' נ' מועצה מקומית בסמת טבעון ואח'

בפניי בקשה לדחיית תביעה על הסף וזאת בטענת היעדר סמכות עניינית של בית משפט זה.

עניינה של התביעה נשוא בקשה זו היא אחת: חיוב הנתבעות לסילוק המטרד אשר נוצר לתובעים עקב ביצוע עבודות על ידן בכביש 672 אשר גובל במגרש התובעים. לטענת האחרונים, בשל עבודות אלה, הם סובלים מהצפות בביתם ובמגרש שבבעלותם. משכך עתרו למתן צו עשה לנתבעות לסלק את המטרד ולגרום לכך שלא יתרחשו עוד הצפות בשטחם.

לטענת המבקשת, שהיא הנתבעת 1 בתביעה זו, דין תביעה זו להתברר בבית המשפט לעניינים מנהליים. זאת לטענתה משום שעסקנן "בטרוניה שבין האזרח לרשות בכך שהמבקשת אינה ממלאת על פי הנטען את חובתה כלפיי התובעים על פי דין".

המבקשת סומכת את בקשתה על סעיף 5 וסעיף 8 שבתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים אשר קובעים כדקלמן:

ס' 5(1): בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –

(1)עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית);

ס' 8 לתוספת הראשונה: רשויות מקומיות –

(א)החלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים; לענין זה, "אישור" - בכל דרך ולרבות החלטה שלא לאשר.

לטענת התובעים על בית המשפט לדחות את בקשה זו, וזאת בהינתן שתי סיבות מרכזיות. ראשית כי אינה מוגשת בתום לב שעה שמטרתה אחת והיא להשיג בעבור המבקשת עוד זמן להגשת כתב ההגנה מטעמה. שנית, כי בעתירתם הם אינם מבקשים לתקוף את עצם ההחלטה לבצע את הפרויקט האמור בכביש 672, אלא לחייב את הנתבעות לתקן את הליקויים שבביצוע הפרויקט מטעם, כמפורט בכתב התביעה, כך שהנזק ממנו הם סובלים, בדמות הצפות רבות של מגרשם, יפסק.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.