ת"א 21444-09-11 צבי נ' בנק הפועלים בע"מ

1.בעקבות החלטתי מיום 1/2/15, שבה מחקתי חלקים מתצהיר ע"ר של התובע ומחוו"ד המומחה מטעמו, מונחת לפניי עתה בקשה לתיקון כתב התביעה, ולהשבת הסעיפים שנמחקו מהתצהיר ומחוות הדעת.

הבקשה לא נתמכה בתצהיר, ונטען בה כי התיקונים המבוקשים אומתו בתצהיר ע"ר של התובע, ועל כן לא מצורף לבקשה תצהיר נפרד לאימותם.

הבנק, בתגובתו לבקשה, העלה שורה של נימוקים לדחייתה, ובין היתר טען בענין העדר תצהיר לתמיכה בבקשה.

על טענה זו הגיב התובע, כי העובדות, שהוספתן או תיקונן מבוקש – כולן אומתו בתצהיר ע"ר של התובע; ואילו העובדות הנוגעות להגשת בקשת התיקון – נלמדות כולן מהחלטות בית המשפט, מתכתובות בין ב"כ הצדדים, ומכתבי בי דין בתיק, שצורפו כנספחים לבקשת התיקון, ותוכנם מדבר בעד עצמו. לטענת התובע, טענתו של הבנק בענין העדר תצהיר היא טענה טכנית ומיותרת.

2.דעתי היא, כי זו איננה טענה טכנית ומיותרת, ודי בה כדי להכריע בגורל הבקשה, מבלי להיזקק לשורת הטענות האחרות שהעלו הצדדים.

3.תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת לצרף לכל בקשה תצהיר, לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. בפסיקה נאמר כי "הטעם לצירוף התצהיר אינו טכני בלבד, אלא הוא בעל משמעות ראייתית חשובה. חשיבותו של התצהיר בכך שהוא-הוא יוצר את התשתית העובדתית עליה נשענות בקשות בכתב בהליכים אזרחיים" (ע"א 409/13 שידורי קשת נ' קופר, בפיסקה 12).

מעבר לתקנה הכללית, החלה על כל בקשה בכתב, תקנה 92 מתייחסת ספציפית לתיקון כתבי טענות, וקובעת כי "תיקון של טענה עובדתית או הוספתה טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

4.ניתן להצביע על לא מעט פסקי דין אשר עמדו על החובה לצרף תצהיר בתמיכה לבקשה לתיקון כתב תביעה.

בע"א 378/68 דנינו נ' מפעלי סרן מאוחדים פ"ד כג (2) 704, בעמ' 713, קבע כב' הנשיא אגרנט כי "בהעדר נסיבות, העושות את התצהיר למיותר, דרוש שבקשת התיקון תאומת על ידי תצהיר, ואם התצהיר מבוסס על "מיטב ידיעה ואמונה", הכרחי שיגלה את מקור הידיעה והאמונה של בעל התצהיר".

באותו מקרה, הדבר לא נעשה, ועל כן נקבע כי התצהיר חסר ערך, ובקשת התיקון נדחתה. במקרה שלפניי – כלל לא צורף תצהיר.

בע"א 728/79 קירור אג"ש נ' זייד פ"ד ל"ד (4) 126, נקבע כי "דינה של בקשת התיקון היה להידחות כבר בגלל העדר תצהיר". ובהמשך: "במקרה הרגיל שומה על מבקש התיקון לצרף תצהיר שבו יפרט מה הסיבה שבעטיה מתבקש התיקון, ויאמת בתצהיר את העובדות נשוא הבקשה; אם לא יעשה המבקש כן, כיצד יוכל בית המשפט להשתכנע שהתיקון דרוש לבירור הפלוגתאות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין?".

וכן בר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס פ"ד לט (2) 556, שם נקבע כי "יש לצרף לבקשת התיקון תצהיר לאימות העובדות לענין הטעות בתום לב ולהיותן של העובדות החדשות דווקא בגדר הפלוגתא האמיתית ...... ברור מהנאמר לעיל שעל התצהיר לשקף את המטרה להביא לידי בירור הפלוגתא האמיתית, תוך מתן הסבר נאות, מדוע הכתוב בכתב הטענות הקיים אינו מעלה אותה, ומדוע העובדות החדשות או הנוספות כן משקפות אותה".