ת"א 21405-09-14 גלאל ואח' נ' מחפוד ואח'

1.התובע, תושב שטחי הרשות הפלסטינית, סיפק לטענתו לנתבעים פועלי בניין לפרויקטים בהם עבדו כקבלנים, החל מחודש אוגוסט 2012.

התובע טוען כי לא כל התמורה המוסכמת שולמה לו בגין הפועלים שסיפק ומכאן תביעתו על סך 222,000 ₪ - ההפרש בין הסכום שאמור היה להיות משולם (500,050 ₪) לבין זה ששולם בפועל (278,050 ₪).

2.הנתבע 1, לא מכחיש את הטענות בדבר אספקת העובדים על ידי התובע.

הנתבע 1 אף לא מכחיש את גובה הסכום הכולל אשר לטענת התובע הגיע לו (500,050 ₪), אלא טוען הוא כי כל הכספים שולמו לתובע ולא נותר כל חוב (סעיף 20 לכתב ההגנה).

הנתבע 1 אף הגיש תביעה שכנגד בסך 100,000 ₪ בגין אי מתן חשבוניות מס עבור הסכום של 500,050 ₪ אשר לטענתו שילם בפועל לתובע (סעיפים 6 ו – 13) לכתב התביעה שכנגד).

3.לעניין התשלום, טוען נתבע 1, כי מי שעסק בכך היה הנתבע 2, אשר שימש כשותף שלו באותה העת (סעיף 8-6 לכתב ההגנה). לטענתו, בכל פעם שהיה צורך לשלם לתובע, היה מוציא כסף מזומן בסניף הבנק, מוסר אותו לנתבע 2 והנתבע 2 היה משלם בפועל לתובע.

4.הנתבע 2 מכחיש כי היה שותף של הנתבע 1. לטענתו הועסק כשכיר אצל נתבע 1 ומעולם לא היה מעורב בהתקשרות כלשהי עם התובע.

עוד טוען נתבע 2 כי יוזמה שלו ושל הנתבע 1 להקים שותפות לא יצאה אל הפועל ובמהלך חודש אוגוסט 2012 החל לעבוד כמנהל עבודה שכיר אצל הנתבע 1.

5.שני הנתבעים טוענים כנגד חוקיות עסקת אספקת העובדים על ידי התובע וזאת בהעדר רישיון כדין אשר אינו נמצא ברשות התובע לצורך העסקת עובדים כקבלן כוח אדם.

הראיות שהובאו:

6.התובע העיד בעצמו. לתיק המוצגים מטעמו צורפו, בין היתר, רישומים שונים שערך בעצמו – בשפה הערבית. ברישומים צוינו שמותיהם של העובדים, סיכום מספר העובדים שסיפק לטענתו לנתבעים ופרוט הסכומים המגיעים לו. בנוסף, צרף תמלילי שיחות אשר נערכו בינו לבין הנתבעים.