ת"א 21393-03-14 ואדי נ' בר יוסף ואח'

לפני בקשתו של המבקש-התובע, לצירופו של צד ג', י. חוכמה הנדסה בע"מ, להליך הבוררות המתנהל בין הצדדים ולחלופין – להעביר את הדיון חזרה לבית המשפט.

המבקש טוען, כי צד ג' הינו המפקח מטעמם של המשיבים, והוא אשר היה הרוח החיה משך הליך השיפוץ, אף שימש כידם הארוכה של המשיבים.

לאחר שעיינתי בבקשה, אני מוצאת לדחותה הן מסיבות דיוניות והן מסיבה מהותית;

הפן הדיוני

המבקש, הוא התובע בהליך זה, בחר להגיש תביעתו מלכתחילה כנגד המשיבים דנן וכנגדם בלבד. בין הצדדים נחתם הסכם בוררות, ובהתאם לו עתרו המשיבים, והמבקש הסכים, להעברת הסכסוך להכרעת בורר.

בבקשתו מיום 22.4.14 (בק' מס' 1) הודיע המבקש כי הוא מבקש כי הבורר לא יהא המפקח, אותו הוא מבקש כעת לצרף כצד נוסף לבוררות, אלא כי בית המשפט ימנה בורר מטעמו. המשיבים הסכימו ובהחלטה מיום 24.5.14 (בק' מס' 3) מונה הבורר וההליכים בתיק זה עוכבו.

המבקש ידע על זהותו של המפקח, ידע על תפקידו, אף התנגד מפורשות להיותו בורר מוסכם נוכח הקשר שלו עם המשיבים. לא ברור מדוע לא הועלו טענות המבקש בעניין הצורך בצירופו של המפקח כצד להליך הבוררות או כצד לתביעה זו עד עתה. בבקשה אין כל מענה לכך.

הפן המהותי

אם פעל המפקח כ"ידם הארוכה" של המשיבים, כי אז – וככל שהדבר יוכח לפני הבורר – כל פעולה שעשה המפקח, ניתן יהיה ליחסה למשיבים, וכל מעשה או מחדל שגרם לנזק ניתן יהיה לחייב את המשיבים. לא מצאתי בבקשה כל טעם או הצדקה לכך שהמפקח עצמו חייב להיות צד להליך, בפרט נוכח טענות אלה של זהות אינטרסים, שלא לומר – זהות צדדים. אם יסברו המשיבים כי המפקח גרם להם לחיובים על לא עוול בכפם, הרי שבוודאי יפעלו לקבלת המגיע להם ממנו בדרכים העומדות לפניהם.

הבקשה נדחית. הבוררות תמשך כפי שנקבע. הואיל ולא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.