ת"א 2139-09 סובולב לאוניד נ' גרשמן ואח'

עניינה של החלטה זו הוא בקשת המבקשת/הנתבעת 4 (להלן – הנתבעת) לבטל את פסק הדין שניתן נגדה בהיעדר הגנה עוד ביום 26.4.2010.

2.ביום 23.3.2010 ניתנה החלטת כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל שלפיה התיר למשיב / התובע (להלן – התובע) להמציא את כתב התביעה אל הנתבעת 4 מחוץ לישראל. כן התיר את המצאתו בדרך של תחליף המצאה כך שההזמנה לדיון תודבק על לוח מודעות בבית המשפט ותפורסם בעיתון נפוץ ברוסיה.

ביום 26.4.2010, לאחר שהתביעה הועברה להמשך שמיעתה לפניי, הגיש התובע הודעה שבה טען שמילא אחר האמור בהחלטה הנזכרת ואף צירף את המודעה שפורסמה בעיתון 'איזבסטיה' ברוסיה. לפיכך ביקש, שיינתן פסק-דין נגד הנתבעת, אשר לא הגישה כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך. עוד באותו יום ניתן פסק הדין נגד הנתבעת.

3.ביום 19.11.2014 הוגשה בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין שכאמור, ניתן נגדה בהיעדר הגנה. לאחר עיון בבקשה זו, בתגובת התובע מיום 22.12.2014 ובתשובתה של הנתבעת מיום 31.12.2014, שוכנעתי כי באופן אמיתי לא יכולה הייתה הנתבעת לדעת על ההליך הנדון וממילא שאף לא יכולה הייתה לדעת על פסק הדין שניתן. לפיכך נראה כי יהיה זה צודק ונכון בנסיבות העניין לאפשר לה שיהיה לה יומה בבית המשפט. משהגעתי למסקנה זו, איני רואה עוד צורך להידרש אל כל טענותיהם של הצדדים.

לפיכך, פסק הדין שניתן נגד הנתבעת עוד ביום 26.4.2010, מבוטל.

בהתאם לכך מבוטלים גם הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד הנתבעת לביצוע פסק הדין האמור.

3.מעיון בתיק (ראו בין השאר החלטה מיום 26.2.2012) עולה כי לנושא התביעה, שעניינו הלוואה שעל-פי הנטען ניתנה עוד בשנת 2004 – לפני למעלה מעשור – היו שלושה גלגולים בבתי המשפט.

ההליך הראשון התברר בבית משפט השלום בראשון לציון בשנים 2007-2006 במסגרת ת"א (שלום ראשל"צ) 3112/06 (לפני כבוד השופטת מיכל עמית-אניסמן). תביעה זו נמחקה בשנת 2007 לנוכח מחדלי התובע ולאחר מספר התראות שניתנו לו שמהן בחר להתעלם.

התובע לא ערער על מחיקת התביעה, אלא בחר לנקוט בהליך השני שאותו פתח בשנת 2009 ואשר התברר במסגרת התיק הנדון. לנוכח מחדליו הרבים של התובע, כמפורט בהרחבה בהחלטה הנזכרת מיום 26.2.2012, ולאחר שכבר נשמעו ראיות במסגרת התביעה, נמחקה תביעה זו ביום 11.1.2012. בקשת התובע לביטול מחיקת התביעה נדחתה בהחלטה האמורה.