ת"א 21378-05-15 מוסך חאלד עתאמלה בע"מ נ' עדוי ואח'

לפני בקשת הנתבעים (להלן: "המבקשים") לביטול פסק דין אשר ניתן לחובתם ביום 6.7.15 בהעדר הגנה, במסגרתו חוייבו בתשלום מלוא סכום התביעה, 91,799 ₪, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 בצירוף מע"מ בגינו כחוק.

המבקשים טוענים כי החתימה המתנוססת, לכאורה, על אישורי המסירה אשר הוצגו בפני בית המשפט, חתימת בתו של המבקש 1 ואחותו של המבקש 2, אינה חתימתה.

המבקש 2 טען כי אין לו כל קשר לתביעה. המבקש 1, אביו, מנהל עסק של הובלות ולבנו המבקש 2 אין כל מעמד ניהולי או ארגוני בעסק והוא שכיר בלבד. טענות התובעת, המשיבה, ביחס לחבות המבקש 2 הן לאקוניות ואין בהן כל הסבר ממשי כיצד חב הוא בחוב כלשהו כלפי המשיבה.

המבקש 1 אישר כי אכן בוצע שיפוץ למשאית שלו על ידי המשיבה, אולם טען, בין היתר, כי החשבון הזמני עליו מתבססת המשיבה בתביעתה, כלל לא הוגש לו, לא נבדק על ידי רו"ח מטעמו ולא התאפשר לו לקזז מס בגינו. הסכום המופיע בחשבון גבוה מזה שעליו הוסכם והוא מוגזם ומופרז וכמו כן למבקש טענות ביחס לחלק אשר נותר בידי המשיבה ואשר שוויו לא נלקח בחשבון על ידה.

המבקשים טענו, כאמור, לפגם בהמצאה ועל כן לביטול פסק הדין מחובת הצדק, אך גם לחילופין, לאור נימוקי ההגנה, עתרו לביטול פסק הדין.

המשיבה טענה כי בוצעה המצאה כדין. ביחס למבקש 2, טענה כי לכתב התביעה מצורף שיק המשוך על חשבון המבקש 2 ואשר חולל באי-פרעון ובכך יש כדי להצביע על מעורבותו וחבותו והעובדה שאינו רק שכיר בעסק. אשר לבקשה גופה, טענה המשיבה, כי הסכום המופיע בחשבון הוא הסכום הנכון, אשר מייצג את העבודה שנעשתה וכי כל תקבול שנמסר לה, תועד כנדרש.

המבקשים השיבו לתגובת המשיבה.

עיינתי בטענות הצדדים ואחר זאת הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

ביטול מחובת הצדק מוצדק מקום בו הוכח כי כתב התביעה לא הומצא כדין למבקשים. בענייננו, הצדדים במחלוקת בשאלה זו והמצהירה מטעם המבקשים, הטוענת כי אינה חתומה על אישורי המסירה, לא נחקרה.

מאחר שבחינת המכלול מצביעה על כך שיש מקום לבטל את פסק הדין, לא מצאתי לנכון לקיים דיון שבו תיחקר המצהירה.

כאשר עסקינן בבקשה לביטול על פי שיקול דעת בית המשפט, יש לבחון שניים:

האחד, מהי הסיבה לאי היענות המבקשים להחלטות בית המשפט והשני, מהם סיכויי ההצלחה של המבקשים אם יבוטל פסק הדין.

מדובר בשני תנאים מצטברים שעל ביהמ"ש לשקול, כאשר השאלה השניה היא החשובה יותר ובעלת המשקל הכבד יותר. עם זאת, "ככל שסיכויי הנתבע להצליח בהגנתו נראים טובים יותר, יכול בית המשפט לנהוג בו ביתר סלחנות בענין הסיבה למחדלו, אי הגשת כתב הגנה או אי התייצבות במשפט, שגרם לפסק הדין". (ע.א 276/72, פרידמן נ' פרידמן פ"ד יז, 349, 358א).