ת"א 21367-11-11 פוגל נ' עיתון "ישראל היום" ואח'

1.התובעים הגישו תובענה כספית על סך 100,000 ₪ כנגד הנתבעים. בגדר התביעה טענו התובעים לעילות בגין הפרת זכויות היוצרים, הפרת הזכות המוסרית וגניבת עין. בגין כל אלו טענו התובעים כי הם זכאים לסכום של 300,000 ₪. סך 200,000 ₪ בגין פגיעה בזכות היוצרים והפרת הזכות המוסרית וסך 100,000 ₪ בגין גניבת עין. ואולם מטעמי אגרה הועמדה התביעה על סך של 100,000 ₪.

2.בהחלטתי מיום 15/10/12 נדרשתי לעתירת ב"כ התובעים למחוק מכתב התביעה כל סעד העולה על סך של 100,000 ₪. בעקבות ההנחיות שניתנו בהחלטתי הנ"ל הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן על סך 100,000 ₪ והגדירו את הפיצוי הנתבע בגין הפרת זכויות יוצרים בסך של 40,000 ₪, בגין הפרת זכותם המוסרית בסך של 40,000 ₪ ובגין גניבת עין בסך של 20,000 ₪.

3.הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם-שלהם. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של הנתבעים 2 ו-3 ושל מר איתן סגל, סמנכ"ל שיווק וסחר אצל הנתבע 1. משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. אלו הונחו לנגד עיניי.

4.דומה שהתשתית העובדתית אינה שנויה במחלוקת, ביסודם של דברים. התובעים עוסקים בשטחי העיצוב והמיתוג. התובעת 1 (להלן- "התובעת") אחראית על עיצוב המוצרים ואילו התובע 1 (להלן- "התובע") אחראי על נושאי התכנות. הנתבע 1 הוא העיתון "ישראל היום". הנתבע 2 הוא עורך מדור החיים הטובים (לייף סטייל) בעיתון ואילו הנתבע 3 (להלן, גם "גטניו") הוא כתב בעיתון.

5.אין עוררין כי יום לפני ערב ראש השנה בשנת 2011, ב-27/09/11, פורסמה בעיתון כתבה על ידי גטניו בשם "אפליקציות בדבש". מטרתה של הכתבה הנ"ל הייתה סיקור והצגת אפליקציות ייעודיות לחגים. נסקרו בה שש אפליקציות לטלפונים ניידים. את הכתבה פתח דף פתיח, הנהוג באפליקציה של התובעים.

6.התובעים קובלים על שניים: האחד, דף הפתיח המשמש את האפליקציה של התובעים פורסם, כאשר הושמט ממנו הלוגו של התובעים אשר מסמן אותם בכל יצירותיהם. ושניים, בגוף הכתבה, שעה שהוצגה האפליקציה שלהם, נרשם כאילו היא אפליקציה של מפרסם בשם רועי קרמר, שהוא מתחרה עסקי שלהם.

7.הנתבעים טוענים שבדף הפתיח נעשה שימוש מצומצם, אך ורק כנדרש לצורך הכתבה, שהרי לא דף הפתיח עמד בלב הכתבה, אלא הצגת האפליקציות הייעודיות לחג. השמטת הלוגו מדף הפתיח, כך שיטתם, נעשתה על מנת לשמור על אחידות אל מול דפי הפתיח של יתר האפליקציות. וככל שעסקינן בפרסום שמו של רועי קרמר, הדבר הוא פועל יוצא של טעות בשוגג.

8.ביום 27/09/11, אף על כך אין עוררין, פנתה התובעת בשעה 10:56 במייל לגטניו המתריע על כל אלה. בתגובה לכך, ביום 04/10/11, במסגרת "מדור תיקונים" שבעיתון, הובהר כי "האפליקציה של 'ברכות שנה טובה' לטלפונים סלולריים שפורסמה בערב החג, נכתבה על ידי נדב מיזן (הוא התובע-ש.ל) ועוצבה על ידי רותי פוגל (היא התובעת-ש.ל) – מיתוג ועיצוב, ולא כפי שפורסם".

התובעים לא הסתפקו בכך. לטעמם, "המענה ניתן לאחר חג ראש השנה, ומשום כך איננה אלא מתקנת מאוחר מדי את חלק מהרושם המוטעה שקיבל ציבור הקוראים, ואינה מפחיתה מהפגיעה ומהפרת זכויות היוצרים" (סעיף 14 לתצהיר התובעת).

9.כאמור הוסמכתי ליתן פסק דין על דרך הפשרה. עיינתי במכלול חומר הראיות וסיכומי הטענות, מאירי העיניים, של ב"כ הצדדים. אנמק בתמצית את נימוקי הכרעתי.