ת"א 21361-02-12

יש להניח כי הפענוח השגוי ב-2006 עולה כדי רשלנות ולא בגדר טעות בלבד, והוא כשלעצמו מזכה בפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. יחד עם זאת, התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ובנוסף לו לפיצוי בגין רשלנות, ככל שתוכח.

סבורני כי במקרה דנן הנטל אכן מועבר לנתבעים להוכיח כי הפענוח השגוי של ממצאי הבדיקה הינו טעות סבירה בפענוח ולא רשלנות. נראה כי יקשה עליהם להרים נטל זה.

כך גם, עליהם להדוף הנטל כי הנזק שנגרם בסופו של יום היה מתרחש ממילא לו הניתוח היה מתבצע בשנת 2006, או במועד מאוחר יותר. טענת הנתבעים כי עסקינן בגידול אגרסיבי וכי למרות זאת יכול ולא היה מוסר בשנת 2006 או בסמוך לאחר מכן, אינה מתיישבת עם השכל הישר.

יחד עם זאת, לטענתם, מיקום הגידול ולא גודלו הוא הקובע. גם אם אכן יש ממש בטענה זו- הדעת נותנת כי הסרת גידול גדול יותר כרוכה בפגיעה נרחבת יותר באזור הגידול המוסר.

יש להביא בחשבון כי גם אם הגידול היה מוסר בשנת 2006 היו נגרמות לתובעת מגבלות, אם כי יש להניח שבמידה פחותה. כן נראה כי הייתה נדרשת תקופת החלמה, אם כי קצרה יותר.

חסר עצם בגולגולת אינו בעל השלכות תפקודיות.

הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה הינו בגין אי מסירת המידע בדבר קיומו של הגידול וכן אי הצגת חלופות הטיפול ומתן אפשרות לתובעת לבחור באחת מהן (טיפול או היעדר טיפול).

אשר לנזק- התובעת פרשה לפנסיה מוקדמת עוד קודם לתחילת עבודתה במרכז הבינתחומי בחודש מרץ 2004. מתחילת עבודתה זו, עבדה התובעת בהיקף משרה של 65%, למעט תקופה של מס' חודשים בשנת 2009 בהם עבדה 50% משרה. על התובעת מוטל הנטל להוכיח כוונה ממשית עובר לגילוי הגידול בשנת 2008 להגדלת היקף משרתה.

לאחר שהבאתי בחשבון את כל טענות הצדדים הצעתי הינה כי ישולם לתובעת סך של 600,000 ₪ בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15%, מע"מ, אגרה ושכ"ט המומחים.

התובעת תודיע עמדתה בתוך 14 יום, והנתבעות בתוך 45 יום לאחר מכן. ההודעות תימסרנה במקביל לביהמ"ש. היה והנתבעת לא תודיע במועד את עמדתה להצעת הפשרה, מתבקש ב"כ התובע להודיעני על כך בסמוך לאחר חלוף המועד על מנת שאזרז קבלת עמדתה.

לק.מ ליום 4/1/16 שעה 0830.