ענבה נ' גלנטי

1. לפניי בקשה מיום 04/06/18 (להלן: "הבקשה") לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה ביום 05/06/05 (להלן: "פסק הדין").

על פי אישור המצוי סרוק בתיק מאת ארכיון בית המשפט, בוער תיק זה על פי תקנות הארכיונים ואישור הגנז (שמירתם וביעורם של תיקי בית משפט ובתי דין דתיים, התשמ"ו – 1986).

פסק הדין שביטולו מבוקש נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, הנוגע למגורי הנתבע בדירה שברחוב רזיאל 6 בחיפה [מקרקעין הידועים כגוש 12490 חלקה 19 (להלן: "הדירה")].

2. בהסכם שבבסיס פסק הדין (צורף כנספח ג' לבקשה) נקבעו, בין היתר, ההוראות כדלקמן: התובע מוותר על תשלום שכר הדירה שלא שולם מאז כניסתו של הנתבע לדירה; הנתבע אינו נחשב לדייר מוגן בדירה; התובע ישכיר לנתבע את הדירה בשכירות לא מוגנת לתקופה של חמש שנים החל מיום 01/05/05, זאת בכפוף לחתימת הנתבע על הסכם שכירות ובעבור תשלומים פרוגרסיביים לאורך תקופת השכירות; הנתבע יישא בכל הוצאות האחזקה של הדירה ובכל תיקון שיידרש בדירה או בבניין; עם סיום תקופת השכירות הנתבע יפנה את הדירה, אלא אם יוסכם בכתב בין הצדדים על הארכת תקופת השכירות וייחתם הסכם שכירות חדש; הנתבע יישא בהוצאות תביעת התובע ובשכר טרחת עורך דין.

דיון והכרעה

3.לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון במסמכים שהוגשו לתיק, אני מוצאת לקבל את הבקשה לביטול פסק דין, על אף נסיבותיה החריגות, אולם להתנות את הביטול בתשלום הוצאות התובעת ובהפקדת סכום כספי כפי שיפורט להלן.

אנמק את טעמי.

4.ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן אומנם כהלכה אך לבית המשפט הסמכות לבטלו לפי שיקול דעתו. מקום בו ניתן פסק דין בהעדר הגנה כשהתובענה לא הומצאה כדין לידי המבקש – קמה למבקש עילת ביטול מחובת הצדק, כאשר נטל השכנוע מוטל על הנתבע שנדרש לשכנע בדבר אמיתות טענתו על כך שלא הוזמן כדין ולא ידע על ההליכים נגדו.

5.במקרה שלפניי, טוען הנתבע כי יש לראות את פסק הדין כפסק דין שניתן במעמד צד אחד, בנסיבות בהן לא ידע הוא על קיומו של דיון בבית המשפט ואף לא ידע כי הוא למעשה חותם על הסכם פשרה שיוגש לבית המשפט על מנת לקבל תוקף של פסק דין.