ת"א 21214-01-13 גרייס נ' חאזן

ביום 10.1.13 הגיש התובע (להלן :"המשיב") נגד הנתבע (להלן: "המבקש") תביעה כספית על סך של 122,312 ₪ .

בהתאם לכתב התביעה, ביום 2.4.1985 רכש המשיב מהמנוחים ג'תוב ח'אזן ונימר נג'יב ומהמנוחה ודאד ח'אזן (להלן: "המנוחה ודאד") את כל זכויותיהם בחלקות 70 ו- 77 בגוש 18981 (להלן: "חוזה המכר"). על סמך יפוי כוח בלתי חוזר שנחתם ע"י המוכרים, הפקיד המשיב את הטיפול ברישום הזכויות בחלקות הנ"ל על שמו בידי עו"ד אניס שקור. זה האחרון, דיווח לשלטונות המס על העסקה, המשיב נשא בתשלומי המס המוטלים עליו כרוכש , אך עו"ד שקור לא השלים את הרישום על שם המשיב .

לאחרונה- ערב הגשת התביעה, כך נטען ע"י המשיב, הוא נדהם לגלות כי המבקש שהינו בנה ויורשה של המנוחה ודאד מכר את הזכויות שנותרו רשומות בחלקה 70 על שם המנוחה הנ"ל לעו"ד אלי עבוד (להלן: "הרוכש") . לגישת המשיב, במכירת הזכויות כאמור ורישומם על שם הרוכש, ביצע המבקש מעשה רמיה וגזל את רכושו.

המבקש הדגיש בהגנתו, כי לא היה צד לחוזה המכר הנ"ל ולא ידע על קיומו, כך שאין למשיב כל עילת תביעה נגדו. זאת ועוד, נטען שהמשיב ישב בחיבוק ידיים לאורך כל השנים לא רשם את זכויותיו הנטענות על שמו , לא רשם הערת אזהרה לטובתו ואין לו אלא להלין על עצמו. בנוסף, לטענת המבקש, עסקת המכר שבגינה עותר המשיב לפיצוי בוצעה במהלך שנת 2001, כן הערת אזהרה נרשמה לטובת הרוכש כבר ביום 16.12.01, כך שחלפו מעל ל- 7 שנים מיום היווצרות העילה ועל כן דין תביעה זו להידחות מחמת התיישנות.

במסגרת כתב התשובה טען המשיב שהמבקש הוא זה שעמד מאחורי עסקת המכר שהייתה בינו לבין המנוחה ודאד, והוא זה שקידם אותה ונהנה מפירותיה. כמו כן, המשיב הדגיש שיש להחיל את מירוץ תקופת ההתיישנות מהמועד שבו נודע לו לראשונה על מעשה המרמה של המבקש, קרי- ערב הגשת התביעה . עוד טען המשיב לקיומם של יחסי נאמנות בינו לבין המבקש, כך שדין טענת ההתיישנות להידחות.