ת"א 21164-02-10 בנק הבינלאומי באר שבע סניף העצמאות 31017 נ' מגן ואח'

תביעה שהוגשה כנגד שלושה נתבעים בסדר דין מקוצר. הנתבעים 1 ו- 2 משה ז"ל ונאוה מגן, נתבעו כחייבים עיקריים בתיק והנתבעת 3, לאה מגן, נתבעה כערבה לחובות הנתבעת 2. שלושת הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, ובהחלטת כב' הרשם כתוארו אז, ע. כפכפי מיום 22.5.11, נדחתה בקשת הרשות להתגונן של הנתבעים 1 ו-2, ובעקבות כך ניתן פסק דין נגדם. הנתבעת 3 קיבלה רשות להתגונן בטענה אחת בלבד והיא כי הסדר החוב שנערך בין התובע לבין הנתבעים 1 ו- 2 ביום 3.6.09, איפס את החשבון לו ערבה, ובכך הפטיר אותה מערבותה. על כן פסק הדין להלן יעסוק אך ורק בסוגיה זו, היינו בשאלה אם אכן אותו הסדר הפטיר את הנתבעת 3 מערבותה.

1.  

   רקע כללי

2. הערבות נושא הליך זה נחתמה על ידי הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת") ביום 15.4.08. הערבות נחתמה כערבות מתחדשת מוגבלת בסכום, כשהסכום עמד על 100,000 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לתנאי הערבות, בעת הגשת התביעה עמד הסכום על 112,705 ₪. הנערבת הייתה גב' נאוה מגן, היא הנתבעת 2 בהליך זה.

3. הנתבעים 1 ו- 2 פתחו חשבון משותף אצל התובע (להלן גם: "הבנק") ביום 17.6.03, אשר מספרו (להלן: "החשבון המשותף"). באותו מועד פתחה הנתבעת 2 חשבון עסקי (בו היה הנתבע 1 מיופה כוח) אשר שימש את הנתבעים 1 ו-2 לעסק שלהם למכירת רהיטי ילדים (להלן: "החשבון העסקי"). הנתבעת חתמה על שתי ערבויות מתחדשות מוגבלות בסכום, האחת ביום 6.11.07 כשסכום ההגבלה היה 50,000 ₪. ערבות זו איננה נושא הליך זה. השנייה היא הערבות נושא הליך זה כפי שפורט לעיל ולהלן תכונה "הערבות". בראש מסמך הערבות מצוין מספר החשבון של החשבון העסקי, ומתחת למספר נכתב: "מס' החשבון מיועד לתיוק / שימוש פנימי של הבנק בלבד ואין הוא חלק מכתב ערבות זה".

4. לטענת התובע החל מיום 25.7.08, החלו לחזור בחשבון העסקי שיקים בשל העדר כיסוי מספיק. ביום 14.3.09 הוגבל החשבון העסקי לפי חוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א 1981. לטענת הבנק באותה תקופה לא התקיימה פעילות ממשית בחשבון העסקי. ביום 3.6.09 פנו הנתבעים 1 ו- 2 אל הבנק וביקשו להגיע להסדר בנוגע למלוא חובם לבנק. במועד זה עמדה יתרת החוב בחשבון העסקי על כ- 65,000 ₪, ובחשבון המשותף על כ- 41,000 ₪. כמו כן, הייתה יתרת הלוואה בסך כ- 57,000 ₪ לגביה היה פיגור בהחזרים של כ- 2,000 ₪ וכן היו יתרות חוב קטנות בכרטיסי האשראי של החשבון המשותף.

5. ביום 3.6.09 נחתם הסדר חוב בין הצדדים לפריסת יתרות החוב של הנתבעים 1 ו - 2 וכל יתרות החוב אוחדו לחשבון המשותף, לרבות החוב בחשבון העסקי. אופן ביצוע הסדר החוב היה על ידי העמדת הלוואה בסכום יתרת החוב הכוללת (לא כולל יתרת ההלוואה אשר בגינה לא היה פיגור), כשנקבע כי יתרה זו תוחזר ב- 36 תשלומים חודשיים על ידי הפקדה בחשבון המשותף. בסעיף 9 להסדר החוב צוין כי הביטחונות המצויים בידי הבנק או שימצאו בידיו ישמשו כביטחון להבטחת פירעון חוב זה.

    

   טענות הצדדים

6. טענת הנתבעת היא כי ערבותה הייתה לחשבון העסקי בלבד ועל כן מרגע שיתרת החוב כולה הועברה מן החשבון העסקי לו ערבה, לחשבון המשותף, הרי שבכך אופס החוב והיא הופטרה מערבותה. הנתבעת איננה טוענת כי קיבלה הודעה כי הופטרה מערבותה, אולם טוענת כי נוכח ציון מספר חשבון ספציפי במסמך הערבות עליו חתמה, היא ערבה אך ורק ליתרות חוב בחשבון זה, ואיננה ערבה במסגרת הערבות ליתרות חוב אחרות.

7. לטענת הבנק, ציון מספר החשבון בראש מסמך הערבות נועד לצרכיו הפנימיים בלבד, והערבות הינה ערבות כוללת לכל חובות הנערבת כלפי התובע, היינו לכל חובות הנתבעת 2 כלפי התובע, כשאין זה משנה באיזה חשבון הם מצויים.