ת"א 2115-08-13 אסם השקעות בע"מ ואח' נ' אליהו חברה לבטוח בע"מ ואח'

תביעת השבה בהתאם לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף) התשכ"ד – 1964, וסעיף 328א לחוק הביטוח הלאומי.

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט לתת פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984, על בסיס החומר הקיים בתיק, ולאחר שסיכמו טענותיהם בעל פה.

1.התובעת, מעבידתו של הנפגע, מבקשת לפסוק סכום של 15,892 ש"ח.

נטען כי הסכום ששולם לעובד אותו יש לקחת בחשבון הינו 36,688 ש"ח, ובניכוי החזר מל"ל נטו, בסך 24,037 ש"ח, נותר לתשלום 12,651 ₪. בשערוך להיום (הצמדה וריבית) הסכום המבוקש הוא, כאמור, 15,892 ₪.

2.ב"כ הנתבעת (שהינה מבטחת הרכב המעורב בתאונה אשר שלמה לנפגע פיצוי בגין התאונה הנדונה), מבקש לדחות את התביעה בטענה כי מדובר ברכב מעביד כך שלא ניתן לחזור למבטחת הרכב אותה יש לראות כמעבידה.

לחילופין נטען כי החישוב הנכון, על בסיס השכר שנרשם בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי (נתון שיש לראותו כהודאת בעל דין) הינו סך של כ - 6,000 ₪ בלבד.

3.עיקר המחלוקת בין התובעת לנתבעת, בנוגע לתחשיב, עניינו בסיס השכר (התובעת בצעה החישוב בהתאם לאמור בתלושי השכר ששולמו בפועל, ואילו הנתבעת מבקשת לחשב על בסיס הנתונים שנרשמו בטופס התביעה למל"ל). כן חלוקים הצדדים בגובה המס החל.

4.מעבר למחלוקת, כאמור לעיל, הוגשה בתיק הודעת צד ג' כנגד הנפגע עצמו, בטענה כי נחתם עמו הסכם פשרה ושטר קבלה ופטור בו נרשם כי הפיצוי המשולם לו כולל תביעות מיטיבים למעט המל"ל בלבד, ואף הוכנס סעיף שיפוי.

עוד נטען כי בהצעת הפשרה שעל בסיסה סולקה תביעת הנפגע, הוצע פיצוי גם בגין הפסדי עבר כאשר אף בתחשיב הנזק שהוגש מטעם הנפגע נדרש פיצוי בגין הפרשי עבר.

כן נטען כי במועד החתימה על הסכם הפשרה ידע הצד השלישי כי קיבל מהתובעת הטבה.

5.הנפגע טוען כי יש לדחות נגדו את ההודעה שכן הוא לא תבע בתביעתו את הסכומים העומדים על הפרק בתביעה זו.

עוד נטען כי הנפגע לא ידע שבכוונת התובעת להגיש תביעה בגין השכר ששלמה, ולו היה יודע, היה הדבר מוחרג בהסכם הפשרה אשר נוסח על ידי הנתבעת בחוסר תום לב.

באשר לנתבעת הוסיף וטען כי זו ידעה על התביעות של אוסם להשבת הטבות שהיא משלמת ומכאן שנהלה המו"מ בחוסר תום לב.

כן נטען כי טופסי הקבלה והשחרור נוסחו בניגוד לחוזר המפקח על הביטוח.

6.הכרעה: 

לאחר שעיינתי במלוא המסמכים שהוגשו ושקלתי טענות הצדדים הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 12,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.