ת"א 21055-10-10 שאהין ואח' נ' ג'ובראן ואח'

התובעת והנתבעים התגוררו שנים רבות, כדיירים מוגנים, בבית בן שתי דירות, המצוי בחלקה 67 בגוש 10913 בחיפה ואשר נוהל על ידי עמידר (להלן:"החלקה").

בתאריך 25.10.93 התקשרה התובעת בהסכם עם עמידר, כמנהלת נכסי רשות הפיתוח, לפיו רכשה את הבעלות בדירה בה התגוררה, עם כל זכויות הבניה בחלקה.

בתאריך 1.12.96 התקשרו הנתבעים עם עמידר בהסכם לרכישת הדירה בה התגוררו, בקומת הקרקע, ללא הצמדות, וללא זכויות בניה. בהסכם עם הנתבעים ניתן ביטוי לידיעתם כי עמידר רשאית למכור את כל זכויות הבניה בחלקה, ולהוציא חלקים מהרכוש המשותף, כאשר למעשה, באותה עת כבר מכרה לתובעת את דירתה עם כל זכויות הבניה בחלקה. הנתבעים התחייבו לא להפריע לבנייה ולא להתנגד לה, הכל כמפורט בהסכם המכר ובמסמכים הנלווים לו.

בשנת 2003 הגישה התובעת בקשה להיתר בניה, לבניית מבנה בן חמש דירות בחלקה. הנתבעים הגישו מספר התנגדויות לוועדה המקומית לתכנון ולבניה, ובהמשך עררים לוועדת הערר. בסופו של דבר ניתן היתר בניה בתאריך 1.8.07. מאוחר יותר, לאחר תחילת הבניה, הוגשה תוכנית שינויים, ובהתאם הוגשו שוב התנגדויות מטעם הנתבעים.

ביום 23.1.2007 הגישו הנתבעים תביעה לבית משפט השלום בחיפה בה עתרו למתן צו מניעה קבוע נגד הבניה המתוכננת (ת.א 2427/07, להלן יקרא גם: "התביעה הקודמת").

בתאריך 6.9.09, עם התחלת עבודות הבנייה בחלקה, עתרו הנתבעים למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על התובעת את המשך הבניה. במהלך דיון בבקשה, שהתקיים ביום 9.9.09, הסכימו הצדדים כי יינתן צו מניעה זמני עד להכרעה בתביעה.

בתאריך 14.2.09 ניתן פסק הדין הדוחה את התביעה, ועמו בוטל צו המניעה הזמני (להלן יקרא:"פסק הדין").

הנתבעים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 16986-01-10) במסגרתו ניתן צו מניעה זמני. בפסק הדין שניתן ביום 18.7.10 נדחה הערעור. כן נדחה ערעורה של התובעת שהוגש במקביל.

במהלך בירור התביעה בבית משפט השלום, ובמהלך שמיעת הערעור, ניתנו צווי מניעה זמניים, אשר עמדו בתוקפם בתקופות שלהלן:

צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית משפט השלום, 9.9.2009 – 14.12.2009.

צו המניעה בתקופת הערעור 10.2.2010 – 18.7.2010.