מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' תומא ח'ורי ואח' - פסקדין
חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פלוני נ' תומא ח'ורי ואח'

תאריך פרסום : 30/09/2025 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
2105-02-21
25/09/2025
בפני השופט:
עופר שובל

- נגד -
תובע:
פלוני
עו"ד אלון קורן מידן ואח'
הנתבעים:
1. ד"ר עמאד תומא ח'ורי
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

עו"ד עטרה מירב-ברגר ואח'
פסק דין
 
  1. לפני תביעה שהגיש התובע, יליד 1954, כנגד הנתבע 1, רופא שיניים במקצועו (להלן: הנתבע) וכנגד מבטחתו - הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת) בעילה של רשלנות רפואית, וזאת בגין טיפולי שיניים לקויים שביצע הנתבע בפיו של התובע בשנים 2020-2016. בתחילה כפרה הנתבעת בקיומו של כיסוי ביטוחי לנתבע אולם בהמשך חזרה בה מעמדתה (ראה פרוטוקול הדיון מיום 11.6.2025). כל אחד מן הצדדים ביסס טענותיו על חוות דעת רפואית מטעמו, אולם נוכח המחלוקות שנתגלעו בין המומחים מינה בית המשפט מומחה מטעמו, פרופ' אבינועם יפה (להלן: פרופ' יפה). כעת נדרש בית המשפט להכריע במחלוקות שבין הצדדים.

    ההדגש אינו במקור אלא אם צוין אחרת. ההפניות הן לפרוטוקולי הדיונים מתאריכים 12.3.2025 ו- 11.6.2025 (להלן: 12.3.2025 ו- 11.6.2025 בהתאמה).

    טענות התובע

  2. אליבא דהתובע, בשנת 2016 פנה לנתבע לצורך טיפול שיניים, ולאחר בדיקה שנערכה על ידו, מסר הנתבע כי הטיפול הנדרש כולל עקירת שתלים שכשלו, החדרת שתלים חדשים והדבקת כתרים על גבי אותם שתלים. כן נטען, כי עובר לטיפולים, הנתבע לא מסר לתובע מידע אודות אפשרויות הטיפול האחרות, ולא גילה לו את הסיכונים והסיבוכים שעלולים להתרחש כתוצאה מהטיפולים. לטענת התובע, לו היה מקבל הסבר לגבי הטיפול וכן אודות ניסיונו וכישוריו של הנתבע, הרי שלא היה מסכים לקבלת הטיפול. התובע הוסיף וטען כי באותה עת עישן קופסת סיגריות ליום, וחרף האמור, הנתבע מעולם לא הציע לו להפסיק לעשן לטובת הצלחת הטיפול.

    הנתבע עקר לתובע שתלים קיימים, החדיר שתלים חדשים בלסת התחתונה מימין והתקין כתרים קבועים. בהמשך עקר את השתלים שנותרו בלסת העליונה והחדיר במקומם שתלים חדשים, כאשר הטיפולים נמשכו לאורך זמן רב וכללו מספר ניתוחים. לעניין זה נטען, כי בשלב מסוים כשל אחד מהשתלים, ולאחר שהוחדרו שתלים חדשים בלסת העליונה והודבקו עליהם כתרים קבועים, נגרמו לתובע חוסר נוחות, תזוזה של השיניים ופגיעה בצורת הפנים.

    הנתבע לא התייחס לנושא היגיינת הפה, לא הפנה את התובע לשיננית ולא הדריך אותו כיצד לנקות את הכתרים ובאילו עזרים להשתמש. בנסיבות אלה, בחר התובע להפסיק את הטיפולים במרפאתו.

    בחודש אוקטובר 2020 פנה התובע לייעוץ אצל ד"ר אוהד שרון, מומחה לשיקום פה, עקב נפילה של שתל קדמי בלסת העליונה ותחושה של "אף סתום" או אז הופנה למחלקת כירורגיית פה ולסת בבית החולים רמב"ם שם אובחן כסובל מזיהום קל בעטיו עבר ניתוח (27.12.20). עם זאת, גם לאחר הניתוח המשיך התובע לסבול, בין היתר, מכאב מתחת לעינו הימנית ומכאבים סביב השתלים, שהתבררו כדלקת בסינוס הדורשת עקירה של השתלים. כיום משתמש התובע בתותבת נשלפת בלסת העליונה וסובל מעיוות פנים, כאבים במפרקי הלסת ובשרירי הלסת, דחיסת מזון בין הכתרים לחניכיים וקושי בניקוי, נפיחות וכאבים בחניכיים בזמן לעיסה, הפרעות בדיבור ואסתטיקה לקויה של הכתרים.

  3. בסיכומיו הוסיף וטען התובע כי:

    מומחה הנתבע קבע בחוות דעתו, כי הטיפול שביצע הנתבע עומד במבחן הרופא הסביר רק לגבי הלסת התחתונה, ואילו בנוגע ללסת העליונה נקבע, כי התובע זכאי לפיצוי. מכאן, יש לראות את הנתבע כמודה באחריות לכישלון הטיפול השיקומי בלסת העליונה.

    התובע הסתמך על חוות דעתו של פרופ' יפה, שקבע כי השיקום שבוצע לתובע לוקה בחוסר התאמה בין הגשרים למבנים וכי שאריות הדבק גרמו לכישלון מהיר של השתלים; כי אסור היה לבצע את השיקום בפיו באמצעות גשרים בהיותו מעשן כבד; וכי הרשומה הרפואית - הכוללת חוסר התאמה בין הכתוב לקיים באופן שמטיל ספק גדול בדבר אמינותה - אינה מבהירה דיו את הפעולות שבוצעו בפיו. בחקירתו מסר המומחה, כי אינו יכול לכמת את תרומתו של כל אחד מהגורמים שגרמו לכישלון השתלים והשיקום, והבהיר, כי קודם לטיפול היה מציע למטופל להפסיק לעשן - גם באופן זמני - באופן שהיה משפר את סיכויי הצלחת קליטת השתלים. על בסיס זה טען התובע, כי לא ניתן לקבוע כי העישון (דווקא) הוא הגורם הדומיננטי במיוחד נוכח העובדה שלא הוצע לו להפסיק לעשן.

    התובע הוסיף וטען, כי הנתבע העלה בתצהירו טענות שהן בבחינת הרחבת חזית אסורה משלא בא זכרן במסגרת כתב הגנתו, ובכלל זה, כי התובע לא שילם עבור הטיפול וכי לקח בכוח חלק מהרשומה הרפואית. כן נטען, כי אין זה סביר שהנתבע לא יפעל במשך שנים לגביית חוב, לא יציג חשבוניות ויומנים שהצהיר כי קיימים וינהל רשומה רפואית ללא תיעוד סכומי זכות וחובה. באשר ללקיחת המסמכים בכוח נטען, כי היא סותרת באופן ישיר את הנטען בכתב ההגנה כמו גם בחוות דעתו של מומחה הנתבע לפיו אין כל חסר בתיעוד הרפואי. ודוק, גם הסייעת שהובאה לעדות מטעם הנתבע הודתה כי לא ראתה את התובע לוקח עמו מסמך כלשהו מתיקו הרפואי.

    טענות הנתבעים

  4. לאורך כל הטיפולים מסר הנתבע לתובע את כל המידע הנחוץ לו לגבי כל טיפול, לרבות הסיכונים והסיכויים בו, ולאחר שהנתבע הציע חלופות טיפול, התובע נתן את הסכמתו מראש. בתוך כך, התובע טופל במרפאתו גם בשנים 2009-2008 עת הגיע אליו עם חוסר מוחלט של שיניים בלסת העליונה ומספר שיניים בודדות בלסת התחתונה. כבר אז הוצע לו טיפול משקם באמצעות תותבת, אך הוא בחר להתקין כתרים על גבי השתלים. הנתבע מוסיף וטוען, כי בסמוך לאחר השלמת הטיפולים בשנת 2009 התובע היה מעורב בקטטה שבעטיה נשברו כל הכתרים בפיו, והנתבע שיקם את פיו על חשבונו.

    בחלוף השנים, שב התובע למרפאת הנתבע (בחודש יולי 2016) ובבדיקתו התרשם הנתבע ממצב של היגיינה גרועה, דלקת ונסיגת עצם בלסת העליונה ובלסת התחתונה. הנתבע הדגיש בפניו ואף ציין זאת בכתובים, כי הסיגריות משפיעות על חיי השתלים אולם התובע סירב להתקין תותבת והתעקש להתקין כתרים על גבי השתלים. באותה עת הוצע לו תכנית טיפול בשתי הלסתות הכוללת עקירת שתלים, השתלת עצם והחדרת שתלים, כתרים ושיניים זמניות בעלות מופחתת (נוכח היכרותם) בסך כולל של 49,000 ₪, מתוכם שולמו 12,000 ₪ בלבד עבור הטיפולים בלסת התחתונה. כן נטען כי מהלך הטיפולים פורט בכרטסת על שם התובע במרפאת הנתבע וכי הרשומה הרפואית שערך הינה אותנטית ומשקפת את מהלך הטיפול. לעניין זה, הוסיף הנתבע וטען, כי לקראת סוף הטיפולים, הגיע התובע למרפאתו, החל לקללו, נכנס לחדרו, ביקש לקבל העתק מכרטסת הטיפולים ואף לקח חלק מהמסמכים הרפואיים על שמו.

  5. בסיכומיהם הוסיפו וטענו הנתבעים כי:

    השיקום בלסת התחתונה הצליח ומשרת את התובע כמעט עשור לאחר ביצועו. עם זאת, חלק מהשתלים בלסת העליונה נדחו עקב נזקי העישון וההזנחה האוראלית באופן שהצריך תיקונים והתאמות. התובע החליט לפנות לקבלת טיפול רפואי על ידי רופאים אחרים, ולכן אין להטיל על הנתבע אחריות בגין נזקים או טיפולים שלא הייתה לו שליטה עליהם. כן נטען, כי השיקום הנדרש כיום בלסת העליונה הנו פשוט וזול לביצוע באמצעות תותבת על גבי ארבעה מתאמים שיותקנו על גבי השתלים הקיימים בפיו (לא ניתן לבצע טיפול כירורגי מורכב באמצעות הרמת סינוס והשתלות). באשר לשיקום בלסת תחתונה, גם אם מצריך החלפה כיום, הרי שהצורך "מקורו בעבודה שהשיקום הגיע לתום תוחלת שנות שירות ממוצע של טיפול שיקומי...".

    ככל שתתקבל התביעה, נזקיו של התובע עומדים על סך של 26,552 ₪, הכוללים ארבעה מחברים בעלות של 9,640 ₪ בהתאם לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, ושתי תותבות בעלות של 16,912 ₪, בתוספת 20,000 ₪ בגין כאב וסבל. לאחר קיזוז חובו של התובע בסך 44,000 ₪ (37,000 ₪ מוצמדים להיום) נותרו לתובע 2,552 ₪.

    לחילופין, לפי חוות דעת מומחה בית המשפט, עלות הנזק מסתכמת בסך של 55,352 ₪ בתוספת 20,000 ₪ בגין כאב וסבל. לאחר ניכוי חובו לנתבע נותר לתובע סכום של 31,325 ₪.

    דיון והכרעה

  6. לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים ועיינתי בכל החומר שהוגש בפני, לרבות בסיכומיהם בכתב ובחוות הדעת שהוגשו מטעמם, כמו גם בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, פרופ' יפה, מצאתי כי יש לקבל את התביעה בחלקה. אפרט להלן את נימוקי;

  7. חבות ברשלנות ובפרט ברשלנות רפואית, תוכח בהתקיים ארבעה יסודות – חובת זהירות, התרשלות (הפרת חובת הזהירות), נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק (ראו: ע"א 916/05 שרון כדר נ' פרופ'' הירשנו [פורסם בנבו] (28.11.2007) ועוד. כן נפסק, כי:

    "בתביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח שקיימת כלפיו חובה שהופרה, שנגרם לו נזק ושקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק. נטל הוכחת הקשר הסיבתי, מוטל על התובע. נטל זה עליו להרים בהסתברות של למעלה מ- 50%. עמד התובע בנטל, יקבל את מלוא נזקיו; לא עמד בכך, מפסיד הוא את מלוא תביעתו" (ע"א 1892/95 קאסם נ' שב"ס פד"י נ"א (2) 704).

  8. תוכנה של חובת הזהירות והפרתה בנסיבות המקרה, ייקבעו בהתאם למבחן הרופא הסביר והשימוש בדוקטרינה הרפואית המקובלת לאותה תקופה, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה:

    "בבוא השופט היושב לדין להכריע בשאלת התרשלותו לכאורה של רופא או איש צוות רפואי, שומה עליו להרכיב את משקפי התקופה הרלוונטית. מחד גיסא, ידו של הרופא נדרשת להיות כל העת על הדופק - להתעדכן בפריצות דרך רפואיות, בפרוצדורות חדשניות ובמחקרים משדות מחקר מגוונים גם מעבר לים. תקופת לימודיו של הרופא אינה מסתיימת. מאידך גיסא, אין לשפוט אותו על שלא ניחן ביכולות ניבוי העתיד וחיזויו. הרופא הסביר אינו אידיאל אפלטוני. קיומו אינו מעבר לגבולות המקום והזמן. הוא הרופא מן היישוב, שחי בתקופתו. יש לבחון, אפוא, האם נהג כרופא סביר בהתחשב במגבלות הידע והטכנולוגיה הנתונות באותה עת..." (ע"א 2087/08 אורלי מגן נ'' שירותי בריאות כללית (12.08.2010)).

    נפסק כי השאלה האם הפר רופא את חובת הזהירות שהוא חב למטופל צריכה להיבחן על פי "סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר בעת ההפרה. אין לבחון את סטנדרט הטיפול הסביר בראייה מאוחרת או בחוכמה שלאחר מעשה" (ע"א 4975/05 לוי נ' מור [פורסם בנבו] (20.3.2008). מכאן, כאשר רופא בוחר באופציה טיפולית סבירה ומוכרת בעולם הרפואה, מבין מספר אופציות שכל אחת מהן טומנת בחובה סיכון למטופל לא בהכרח שהדבר ייחשב כרשלנות.

    חוות הדעת שהוגשו בתיק

  9. לתמיכה בטענותיו הרפואיות, צירף התובע לכתב התביעה את חוות דעתו של ד"ר רפאל יעקובי (להלן: ד"ר יעקובי) בגדרה נטען, כי הטיפול הלקוי שקיבל התובע במרפאתו של הנתבע, כלל רישום לקוי ברשומות הרפואיות, אי קבלת הסכמה מדעת לביצוע הטיפולים והניתוחים, אי ביצוע צילומי רנטגן כמקובל לפני ובמהלך הטיפול, החדרה ופיזור השתלים באופן לקוי, השתלת כתרים לקויים וטיפול לקוי במחלת החניכיים של התובע. לשיטתו התובע יזדקק לטיפול כירורגי ושיקומי נרחב בעלות מוערכת של 231,700 ₪. הנתבעים סמכו את ידם על חוות דעתו הרפואית של פרופ' עימאד אבו אל-נעאג' (להלן: פרופ' אל-נעאג) בגדרה נטען כי תוצאת הטיפול בלסת התחתונה עומדת במבחן הרופא הסביר אך מחייבת תחזוקה קפדנית והפסקת עישון כדי לעצור את ספיגת העצם ולהאריך את משך חיי השתלים. באשר ללסת העליונה קבע המומחה כי אין כיום שיקום קבוע, ועל כן זכאי התובע לפיצוי חד פעמי - ככל שיפסיק לעשן ויקפיד על תחזוקה קפדנית - הכולל ארבעה מתאמים לצורך בניית תותבת בעלות של 1,000 ₪ לכל אחד, ותותבת נשלפת על ארבעה שתלים בעלות של 12,000 ₪.

    מן הכלל אל הפרט - הכשלים שנפלו בטיפול שקיבל התובע בהתאם לחוות דעתו של פרופ' יפה 

  10. לאחר שעיינתי בחוות דעת שהגישו הצדדים וכן בחוות דעתו של פרופ' יפה הרי שמצאתי לאמץ את קביעותיו של האחרון במלואן. ודוק, מומחה המתמנה על ידי בית-המשפט משמש זרועו הארוכה, ובית המשפט נותן בו אמונו ומאמץ את קביעותיו, למעט מקרים חריגים ונדירים וקביעותיו לעניין הנכות הינן מחייבות [ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב [פורסם בנבו](24.11.2005); ע"א 3056/99 שטרן נ' חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949]. בחוות דעתו מיום 11.1.2023 (פרק "סיכום ממצאים וחוות דעת") קבע פרופ' יפה בהאי לישנא:

    "... בלסת התחתונה נתמך הגשר שהיה עשוי משלושה חלקים על גבי 11 שתלים. נעקרו שתלים מעמדת שיניים 45/46 ו 45/43. מתוך הכרטסת (שהכתוב בה אינו מבהיר את הפעולות שבוצעו) ניתן להבין שלאחר עקירת השתלים בוצעה התאמת מבנים וגשר חדש על גבי השתלים שנותרו. למר פלוני היו 11 שתלים טרם הטיפול לאחר עקירת שני שתלים כפי שמופיע בכרטסת הייתי מצפה להבחין ב 9 שתלים בעוד שבצילום הפנורמי מיום 24.1.18 יש 10 שתלים. לא נראה שהוחדר שתל גם לא צוין כך, כלומר יש אי התאמה בין הכתוב לקיים... דר תומא חורי ביצע גשר ביחידה אחת בלסת התחתונה ובפנורמי מ 3.9.19 מובחן בצילום הרנטגן שאריות צמנט מהדבקת הגשר המהווה גורם מגרה לחניכיים לדלקת ואובדן עצם. בתאריך 15.6.20 הודבק הגשר העליון על גבי השתלים. בפנורמי מיום 19.8.20 ניתן להבחין שבלסת העליונה יש שבעה שתלים ועליהם גשר וחוסר התאמה בין הגשר למבנים דבר המעיד על מתחים בגשר... ניתן להבחין באובדן עצם סביב השתלים. השתל שהחדיר דר 'תומא עמאדי בעמדה דיסטאלי ל 17 כשל, איבד את כל תמיכת העצם ובשלב זה כבר יש רק חמישה שתלים שניים נוספים כשלו".

    לסיכום קבע פרופ' יפה כך:

    "מר פלוני הגיע לדר 'תומא חורי עמאדי כאשר בפיו שיחזורים קבועים כושלים הן בלסת התחתונה והן בלסת העליונה. עמו גם שתלים שכשלו. דר 'תומא חורי עמאדי שידע על הסיכון להצלחה בעקבות עישון וגם העלה זאת בפני מר פלוני המשיך למרות שהבחין בכישלון לנסות להשתיל ואף הגדיל לעשות ביצע השתלות עצם אצל מעשן כבד שמהווה קונטרה אינדיקאציה מוחלטת. למעשה היה נכון יותר להעביר את מר פלוני לתותבות נסמכות שתלים על השתלים שעדיין לא כשלו. שכן הגשרים שביצע רק החמירו את המצב שכן לא הייתה התאמה והיה מתח שגורם לעומס וכשל של שתלים ודבק שנכלא בין הרקמה לשיחזור תרם לכישלון מהיר... הייתי ממליץ לבצע למר פלוני הרמת סינוס דו צדדית יתכן וניתן לבצע הרמת סינוס פתוחה על מנת לאפשר החדרת 2-4 שתלים 2 שתלים בכל צד ולבצע תותבת שלמה נסמכת שתלים. גם בלסת התחתונה הייתי ממליץ להסיר את הגשר ולבצע תותבת שלמה נסמכת. על חלק מהשתלים הראויים לכך. קודם לתהליך הרמת הסינוס יש להביא לכך שמר פלוני יחדל מלעשן ובמידה והדבר בלתי נמנע שיחדל מלעשן בכל תקופת של הרמת הסינוס ותהליך הריפוי. לאור התנהלותו של דר תומא עמאדי יש לחייבו בהרמות הסינוס ובהחדרת ארבע תהשתלים בלסת העליונה ובעלות תותבת שלמה עליונה ותחתונה".

    פרופ' יפה העריך את עלות הטיפולים בסך כולל של 55,325 ₪.

  11. בחקירתו, הדגיש פרופ' יפה כי קיימים מספר גורמים אפשריים אפשריים שתרמו לכישלון השתלים (עמוד 5, שורות 17-12, עמוד 12, שורות 7-5):

    :בוא, אני, אם אני מסכם, אז יש פה כמה גורמים אפשריים לכישלון של השתלים, 1, חוסר ההתאמה והעומס והמתחים שדיברת עליהם, חוסר ההתייחסות לדלקת חניכיים, שכנראה הייתה סביב השתלים, שאריות הדבק שנשארו מתחת לכתרים.

    ת: כן, הם גורמים תורמים

    ש: והעישון?

    ת: גורמים תורמים

    ...

    ת:אין לי ספק שהעישון יש לו גורם תורם, או-קיי, אבל יחד עם זה, היו פה כמה גורמים נלווים שסייעו לעניין של העישון הזה, שהדברים הידרדרו עוד יותר, כמו שאריות דבק והעובדה שהיה מתח בגשר".

  12. עם זאת, המומחה אישר כי לא ניתן לכמת את תרומתו או את משקלו של כל אחד מהגורמים להאצת כישלון השתלים (עמוד 5, שורות 26-18).

    נדון כעת בפרטי הרשלנות הנטענים בהתאם לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, כל אחד בנפרד;

    חוסר התאמה בין הגשר למבנים (לסת עליונה)

  13. בחוות דעתו קבע המומחה כי: "בפנורמי מיום 19.8.20 ניתן להבחין שבלסת העליונה יש שבעה שתלים ועליהם גשר וחוסר התאמה בין הגשר למבנים דבר המעיד על מתחים בגשר... לאחר שסיים הטיפול אצל דר' תומא חורי עמאדי הגיע לד"ר אוהד שרון. ד"ר שרון מתאר מצב של גשר ללא כל אמברזורות המאפשרות תחזוקה וחוסר התאמה של הגשרים למבנים דבר שמובחן גם בצילומים עוד טרם הגיע לדר אוהד שרון...".

    בעדותו (עמוד 3, שורות 35-29) שלא נסתרה הוסיף המומחה ואמר:

    "ת:... האי התאמה מעידה על-כך שקיים מתח, כי אחרת זה היה יושב, יש מה שנקרא פסי-פיט, תמיד שואפים למה שנקרא פסי-פיט, שהקשר יישב עם התאמה מושלמת למבנים.

    ש: או-קיי, וחוסר התאמה

    ת: מעיד על מתח

    ש: מעיד על מתח, או-קיי, והעומס שציינת נגרם מחוסר ההתאמה?

    ת: כן".

  14. על רקע האמור לעיל, מצאתי לקבל את קביעת המומחה הקובעת כי הגשרים שביצע הנתבע "רק החמירו את המצב שכן לא הייתה התאמה והיה מתח שגורם לעומס וכשל של שתלים".

    שאריות חומר הדבקה היווה גורם מגרה לדלקת ולאובדן עצם

  15. בחוות דעתו קבע המומחה כי: "... בפנורמי מ 3.9.19 מובחן בצילום הרנטגן שאריות צמנט מהדבקת הגשר המהווה גורם מגרה לחניכיים לדלקת ואובדן עצם... דר שרון מתאר מצב של גשר ללא כל אמברזורות... כמו גם כמות נכבדה של חומר ההדבקה שנכלא בין השיקום לחניכיים".

    בעדותו (עמוד 4, שורות 26-22) הוסיף המומחה ואמר כי שאריות הדבק יכולות לגרום לכישלון שתלים בדומה לגוף זר:

    "ש: ואם נשאר דבק וכמו שכתבת זה גורם לדלקת ואובדן עצם, זה יכול גם לגרום לכישלון של שתלים?

    ת: כן,

    ת: זה כמו גוף זר".

    בנסיבות אלה, מצופה מכל רופא לנקות את כל שאריות הדבק, באם בחר בגישה זו של השתלה בהדבקה במקום השתלה בהברגה (המועדפת יותר על מומחי חניכיים), כשזאת תלויה במידת המיומנות שלו (עמוד 3, שורה 39, עמוד 4, שורות 21-1).

  16. על רקע האמור לעיל, מצאתי לקבוע כי הנתבע כשל בטיפולו בתובע כאשר השאיר חומר הדבקה בחניכיו באופן שהיווה גורם מגרה לדלקת ופגיעה בעצם.

    הנתבע לא הציע לתובע להפסיק לעשן עובר לטיפול הגם שיש בו כדי להשפיע לרעה על הצלחת השיקום

  17. בחוות דעתו ("בדיקה אקסטרא אורלית") ציין המומחה כי התובע "מעשן כ 20 סיגריות ביום". בפרק "לסיכום" נקבע כך: "דר 'תומא חורי עמאדי שידע על הסיכון להצלחה בעקבות עישון וגם העלה זאת בפני מר פלוני המשיך למרות שהבחין בכישלון לנסות להשתיל ואף הגדיל לעשות ביצע השתלות עצם אצל מעשן כבד, מה שמהווה קונטרה אינדיקאציה מוחלטת. למעשה היה נכון יותר להעביר את מר פלוני לתותבות נסמכות שתלים על השתלים שעדיין לא כשלו".

    כן ראה עדותו (עמוד 2, שורה 1 ואילך):

    "ת:תראה בספרות המקצועית בודקים את ההצלחה של שתלים ומצאו שאצל מעשנים יש פחות הצלחה, העישון גם פוגע בכלי הדם, גם פוגע באספקת דם, מצר את התאים ולכן יש התמודדות יותר קשה עם מצבי דלקת, במצבים של עישון... התשתית שלתוכה אתה מכתיר את השתל היא נגועה, היא פחות עמידה בפני כל מיני תהליכים, לעומת אדם שאינו מעשן, משום שיש פגיעה בכלי הדם, במערכת, ברקמה הרכה, בכל הדברים".

    בהמשך הסביר המומחה כי הפסקת עישון, גם באופן זמני בתקופת הטיפולים, מעלה את סיכויי הצלחת הטיפול (עמוד 3, שורת 11-7):

    "ת:בתקופת הניתוח יש לזה השפעה יותר גדולה כי יש גם את החום של הסיגריה בפה, תהליך הריפוי הוא הרבה יותר, הוא פחות טוב.

    ש:זאת אומרת, כמו שכתבת בתשובות שלך לשאלות ההבהרה, אם אדם מפסיק לעשן לפני החדרת השתלים, לתקופה מסוימת, אז זה מעלה את אחוזי ההצלחה

    ת:זה מאפשר, יש סיכויים שההשתלה עצמה תעבור יותר בהצלחה".

  18. בתשובה לשאלה אודות ההסבר שעל רופא סביר לתת למטופל בעניין בנוגע להפסקת העישון עובר לטיפול השיב המומחה כי לא היה לוקח על עצמו את הסיכון להשתיל למעשן כבד, וכי היה מציע למטופל להפסיק את העישון באופן זמני את העישון עובר לטיפול ואף במהלכו (עמוד 3, שורות 26-12) תוך הקפדה על היגיינה אוראלית. המומחה אף הדגיש כי במקרה שבו מטופל היה מסרב להצעתו הרי שהיה מציע לו זוג תותבות בלבד (עמוד 16, שורת 11-4):

    ת:זה לא רק עניין של עישון, זה גם עניין של הרגלי ההיגיינה האוראלית, אני צריך שיתוף פעולה מלא.

    ש: וכל עוד אין שיתוף פעולה מלא, אתה לא היית נכנס לזה, ואז מה היית מציע לו?

    ת: זוג תותבות,

    ש: ואם הוא מסרב לתותבות?

    ת: אז שימצא פרייאר

    ש: או-קיי

    ת: אני לא, יש מספיק אנשים שהיו מוכנים לעשות את הניסיונות.

  19. לעניין זה טען הנתבע, כי יידע את התובע באשר להשפעת העישון על הטיפול, תוך שהוא מסתמך על התיעוד ברשומה הרפואית לפיו הוסבר לתובע כי לעישון השפעה שלילית על השתלים (ראה חוות דעת פרופ' יפה, עמוד 3, שורות 4-3). עם זאת, מעדותו עולה כי לא זכר במדויק מה היה ההסבר שנתן לתובע בעניין זה (עמוד 11, שורת 24-18) אך אישר למעשה כי לא הציע לתובע להפסיק לעשן לפני לטיפול (עמוד 14, שורות 34-26):

    ש: ואתה הצעת לו להפסיק יום לפני ואחרי?

    ת: יום לפני זה מזיק לריח שאתה מריח אותו

    ש: אתה הצעת לו להפסיק, יום לפני,

    ת: יום לפני לא,

    ש: ואחרי?

    ת:לא לפני לא, לא הצעתי

    כב' השופט: ואחרי

    ת: אני אומר לפני זה לריח שאתה מרגיש אותו (לא ברור) אתה נותן לו מי שטיפות פה וזה יחטא את הפה.

  20. מצאתי לקבל את הסבריו של הנתבע, בהסתמך על הרשומה רפואית, כי הסביר לתובע כי לעישון השפעה שלילית על השתלים. עם זאת לא מצאתי ברשומות אלה, ואף לא בעדותו, אמירה לפיה הציע לתובע להפסיק לעשן, אף לא באופן זמני, לטובת הצלחת הטיפול. אדרבא, הנתבע אישר כי לא עשה זאת ואף "הגדיל לעשות ביצע השתלות עצם אצל מעשן כבד שמהווה קונטרה אינדיקאציה מוחלטת..." (חוות דעת פרופ' יפה, פרק "לסיכום").

    העדר טיפול נאות בדלקת החניכיים כגורם לכישלון השתלים

  21. גם לעניין זה, מצאתי לאמץ את קביעתו של פרופ' יפה, שלפיה במהלך הטיפול בתובע לא היתה התייחסות לדלקת בחניכיים ממנה סבל, אף כי הייתה יכולה להשפיע על כישלון השתלים (ראה עמוד 4, שורה 27 ואילך, עמוד 5, שורות 11-1):

    "ש: תראה, ד"ר יעקובי, המומחה מטעם התובע, כתב בעמודים 10 ו-11, כי במהלך תקופת הטיפול לא הייתה שום התייחסות למצב החניכיים של המטופל, לא אבחנה, לא טיפול ולא תחזוקה, זה נכון לפי הרשומה?

    ת: לפי הרשומה זה נכון, לא, לא נאמר שהוא, לא היה פרובינג, לא היה שום בדיקת מחדר

    ש: הבנתי, יכול להיות שגם לזה הייתה השפעה על כישלון השתלים?

    ת: אם יש לך כיסים או יש לך בעיה, אז כן, זה יכול להיות, אתה נכנס, אתה מתחיל את ההשתלה במצב שהוא פחות טוב...

    ש: אז נשאל אחרת, נכתב בתיק הרפואי שבוצעה בדיקה קלינית לאיתור דלקת חניכיים?

    ת: לא

    ת: מלכתחילה כשהוא הגיע לרופא כבר היו שתלים שנכשלו וחלק מהם היו בשלבי כישלון. זאת אומרת, שהייתה בעיה, שתלים לא נכשלים בלי שיש דלקת חניכה סביבם.".

    כאב במפרקים מחוסר התאמה סיגרית המחייב מומחיות מיוחדת

  22. לעניין זה - תלונות התובע אודות כאבים במפרקים בזמן פתיחת פה נרחבת - קבע פרופ' יפה, כי הדבר יכול לנבוע מחוסר התאמה סיגרית שהוסברה על ידו כדלקמן: "בזמן שאתה, תראה, יש לו, הייתה לו תותבת עליונה, התותבת היא לא יציבה כי היה לו גם חיך שטוח, זה היה גם מודלק שם מתחת, ברגע שאתה עושה תנועות בלסת זה כמו בקונצרט אתה, פעם המנצח נותן לאלה לנגן, פעם לאלה, שאתה זז שמאלה, צריך שלא יהיה מגע בצד ימין, שאתה זז ימינה לא צריך להיות מגע בצד שמאל ואז יכול להיות שיש ספזם של שרירים או בעיה של שרירים וזה גורם לכאבים במפרק" (עמוד 5, שורות 39-35, עמוד 6, שורות 2-1):

    המומחה המשיך והעיד כי מצב זה ניתן לשיקום אולם הדבר דורש מיומנות רבה, ולכן הטיפול היה צריך להתבצע על ידי מומחה בלבד (עמוד 6, שורות 11-3):

    "ש: וזה משהו שרופא יכול לתקן, לשלוט עליו, לבצע נכון את השיקום, כדי שזה לא יהיה?

    ת: כן, זה דורש מיומנות רבה, כן

    ש: אתה חושב שהטיפול בתובע היה צריך להתבצע בידי מומחה?

    ת: במצב הנתון, אני חושב שכן

    כב' השופט: למה הכוונה מומחה?

    ת: מומחה בשיקום הפה, מומחה בפרודונטייה, שני התחומים או כירורג פה ולסת, מי שיעשה את ההשתלות".

    הטענה כי התובע לקח בכוח חלק מהרשומה הרפואית (כרטסת רפואית שנכתבה בעניינו) - דינה להידחות

  23. בחוות דעתו, התייחס פרופ' יפה, בין היתר, לחוסר התאמה בין הכתוב ברשומה הרפואית (הכרטסת) לקיים בפועל, וכן לאי הבהירות באשר לפעולות שבוצעו על ידי הנתבע (ראה "פרק סיכום ממצאים"). בתוך כך, הנתבע הכחיש בכתב הגנתו את טענת התובע לניהול רשומה לקויה (ראה סעיפים 10-9) וטען כי הרשומה הרפואית שערך משקפת נאמנה את מהלך הטיפולים שניתנו בפועל וכי אין כל פגם או ליקוי ברישומים (סעיף 6.ד). ברם, בתצהירו טען לראשונה (סעיף 12) כי התובע לקח בכוח חלק מהמסמכים הרפואיים שהיו בתיקו הרפואי, ובכלל אלה, תכניות טיפול רלוונטיות וכן הצעת המחיר שעליה חתם (ראה סעיף 15 לסיכומי הנתבעים). כך אף טען בעדותו (ראה עמוד 2 ו- 8) הגם שלא ידע לומר מדוע לא העלה טענה זו בכתב ההגנה או באמצעות המומחה מטעמו (עמוד 10, שורות 19-13):

    "ש: אתה יכול להסביר לי למה האירוע הזה שהוא לקח ונעלם, התוכנית טיפול, למה זה לא כתוב בכתב ההגנה שלך?

    ת: את זה אני אלף פעם אמרתי, ואני שוב אומר את זה".

    ...

    "ש: אתה, אתה יכול להסביר לי איך זה שלא כתוב שמה שחסר משהו בתיק הרפואי למומחה, להגיע למסקנות?

    ת: התיק הרפואי חסר או ההסכם ביני ובין הלקוח, יש הבדל גדול.

    ש: זה חלק מהתיק הרפואי. תוכנית טיפול זה חלק מהתיק הרפואי, אתה מסכים איתי כרופא, שזה תוכנית טיפול זה חלק מהתיק הרפואי,

    ת: אף אחד לא אמר לי על זה, אני כל הזמן אומר שחסר חסר, אבל אם לא רשם, מה זה אני יכול להגיד לך (לא ברור)".

    יתרה מזאת. הנתבע לא ידע להשיב על השלה מה עלה בגורלם של "יומני המרפאה" האחרים שהחזיק ברשותו באופן שיש לזקוף לחובתו (עמוד 2, שורות 14-1):

    "ת: סעיף 3 פה אני רואה פה סעיף 9, 8. לצורך עריכת,

    ש: לצורך עריכת תצהירי ועל מנת לרענן את זיכרוני, אני קורא מהתצהיר, שבתי ועיינתי ביומנים שלי, ביומנים שלי.

    ת: כן,

    ש: באיזה יומנים מדובר, אדוני?

    ת: יומנים שלי של המרפאה.

    ש: או-קיי, אתה יכול להראות לי את היומנים האלה

    ת: היום?

    ש: כן.

    ת: איפה אני אראה לך אותם?

    ש: לא מצאת לנכון לשמור אותם? להציג אותם בפני בית המשפט?

    ת: אם היה מבוקש הייתי מצהיר.

    ש: הבנתי. אתה כתבת שם בזמן אמת? כל יום אתה כותב ביומנים מה קורה?

    ת: בוודאי".

    בתוך כך, אין בעדותה של הגב' יוליה פושי, שעבדה אצל הנתבע כסייעת, כדי לתמוך בטענתו בנוכע לנטילת המסמכים, מאחר ואישרה כי לא הבחינה בתובע יוצא מהמרפאה כשהוא מחזיק במסמך כלשהו (עמוד 17, שורת 37-36).

  24. בסיכומם של דברים, לאחר שעיינתי בחוות דעת מומחי הצדדים, ושמעתי את פרופ' יפה, מצאתי לאמץ את כל קביעותיו, לרבות לעניין עלויות תיקון הנזקים (בכפוף לשאלת האשם התורם כפי שיפורט בהמשך). יודגש, כי המומחה נחקר על חוות דעתו והשיב תשובות מנומקות ומפורטות לכל השאלות שנשאל. בחקירתו הבהיר היטב את השיקולים המקצועיים שעמדו בבסיס חוות דעתו, כך שממצאיו ומסקנותיו המקצועיות כמפורט בחוות הדעת לא נסתרו כלל ועיקר (ראה לעניין זה ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב [פורסם בנבו] (24.11.2005); ע"א 8288/00 קרנית נ' סאמי [פורסם בנבו] (24.7.2001).

    יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור 10%

  25. כפי שפורט לעיל, הנתבע התרשל, בין היתר, בכך שלא הבהיר לתובע כי עליו להפסיק לעשן בתקופת הטיפולים, וכן בכך שלא ווידא שהתובע מקפיד על היגיינה אוראלית: "זה רק אומר נגיד, שאם אני הייתי רופא, אני הייתי נזהר לדעת אם הוא מנקה טוב, משתף פעולה, אם הוא בא לביקורות, זה סוג הדברים שמעניינים אותי למה הגיע למצב הזה" (עמוד 11, שורות 7-5 לעדות של פרופ' יפה, השווה גם: ת"א (שלום-חיפה) 12556-12-19 ל' א' נ' בוריס איצקוביץ [פורסם בנבו] (27.7.2023). ואולם, לא מצאתי להשית את מלוא האשמה על הנתבע, ולאיין לחלוטין את תרומתו של התובע למצב שנוצר, לרבות הסירוב להצעה החלופית של התקנת תותבות, המשך העישון חרף האזהרה לגבי השפעתו השלילית על השתלים ואי שמירה על היגיינת הפה כפי שתיאר מומחה בית המשפט (עמוד 16, שורות 21-12):

    "ש: התובע כאן סירב לתותבות, זאת אומרת, הייתה הצעה של התותבות והרופא הנתבע רושם שהוא מסרב לתותבות ואז הייתה הצעה של שיקום על גבי שתלים.

    ת: תראי, אני לא טענתי שמה שהרופא עשה היה, שגה, אמרתי, יש פה עדויות לדברים שגרמו להרס מוקדם יותר של התהליך שעשו, או-קיי, יכול להיות שאם זה היה, היה נעשה יותר בהקפדה והיה היגיינה יותר טובה ולא היו שאריות דבק, ולא היה מתח בגשר יכול להיות שזה היה שורד יותר זמן

    ש: זאת אומרת, יש, יש פה כמה מרכיבים שגרמו לכשל הטיפול, חלקם אתה משית על

    ת: עישון וחלקם,

    ש: זאת אומרת, חלקם על הנתבע, וחלקם על התובע

    ת: חלקם על השיקום".

  26. אחר כל אלה, ובשקלול כל האמור לעיל, מצאתי לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 10%. בתוך כך, אינני סבור כפי שטוענים הנתבעים, כי התנהגותו של התובע "היא שחרצה את גורל השיקום" (סעיף 9 לסיכומים).

    נזקי התובע

    א. עלויות תיקון השיקום - בהתאם לחוות דעתו של מומחה בית המשפט

  27. יש לחייב את הנתבע בהרמות הסינוס ובהחדרת ארבע השתלים בלסת העליונה ובעלות תותבת שלמה עליונה ותחתונה לפי העלויות שלהלן:

    • הרמת סינוס דו צדדית:11,293 ₪.

    • החדרת שתל: 4,370 ₪ * 4 (לסת עליונה):17,480 ₪.

    • ארבע מחברים לתותבת: 1,250 ₪ * 4:4,820 ₪.

    • ארבע מאחזים על ארבע מהשתלים (לסת תחתונה):4,820 ₪.

    • תותבת שלמה עליונה/תחתונה: 8,456 ₪ * 2:16,912 ₪.

      סך הכול: 55,325 ₪.

      אין חולק כי הנתבעים מסכימים לסך הנ"ל, אולם לצד זאת טוענים באופן ספקולטיבי, כי תוכנית השיקום שקבע פרופ' יפה היא אפשרית רק "בעולם אוטופי" שבו התובע מפסיק לעשן (סעיף 28 לסיכומיהם). דעתי אינה כדעתם. הפסקת עישון לטובת קבלת טיפול רפואי כזה או אחר, ובפרט טיפול שיקומי, הינה סיטואציה, שלטעמי שכיחה הרבה יותר בעולם המציאותי, מתוך הבנה של המטופל כי רק כך יוכל לשפר את מצבו הרפואי.

      ב.נזק לא ממוני

  28. פסיקת פיצויים ברכיב הכאב והסבל בתחום טיפולי השיניים, הינה תלוית מקרה, ותלויה עובדתית בנסיבותיו ובהיקף הנזק הממשי. כך לדוגמא, בעניין ת"א (שלום ת"א) 12657-04-15 ט.פ. נ' בוחניק [פורסם בנבו] (7.4.2021) נפסק פיצוי בסך 36,000 ₪ בגין כאב וסבל בגין טיפול לקוי שניתן בשתי לסתות, ובכלל זה, עקירת שיניים, התקנת כתרים וביצוע גשר חרסינה. במקרה אחר לאור טיפול רשלני שחייב 20 טיפולים משלימים תוך כאב וסבל רב נפסק פיצוי בגין ראש נזק זה בסך 50,000 ₪ [ת"א (שלום חיפה) 49968-03-15 פלונית נ' סמרה [פורסם בנבו] (16.10.2018)]. במקרה אחר, בגין רשלנות בהתקנת מספר שתלים וטיפול הרמת סינוס נפסק פיצוי בסך 25,000 ₪ [ת"א (שלום כ"ס) 1060/06 גדעון נ' רפי-דנט בע"מ (פורסם בנבו] (14.4.2013)]. בפסק דין אחר בו נקבעה התרשלות בעקבות עקירת שמונה שיניים ברות שיקום, טיפול לקוי בגשרים בשתי הלסתות וחוסר נוחות למשך מספר שנים נפסק פיצוי בסך 75,000 ₪ [ת"א (שלום י-ם) 22204-12-17 פלונית נ' שטרן (פורסם בנבו] (5.1.2023)].

  29. בשקלול הנתונים הרלבנטיים לתיק זה ובהתחשב בפסיקה הנהוגה במקרים כגון אלו, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה בסך 30,000 ₪.

    ג.הוצאות נסיעה ועזרת צד ג'

  30. אף שהתובע לא צירף אסמכתאות כלשהן לתמיכה וביקש להעריך הוצאות אלה על דרך האומדנה, יש להניח כי היו לו הוצאות מסוימות בגין ראש נזק זה אותן אני מעריך בסך של 3,000 ₪.

    ד.הוצאות רפואיות לעבר

  31. התובע עותר להחזר הוצאות בגין תשלום לד"ר שרון, הסרת השיקום שביצע, ביצוע תותבת עליונה (זמנית) בעלות של 30,000 ₪, עקירת שתלים, התאמת תותבת זמנית בעלות של 2,950 ₪, תיקון תותבת בסך 600 ₪, צילומי רנטגן והתייעצות עם רופאים מומחים - ובסה"כ 38,756 ₪. לטעמי, דרישות התובע, כמו גם הקשר בין הטיפולים שעבר לבין הנזק שגרם הנתבע לא הוכחו כדבעי, ועל פני הדברים הן נחזות כמופרזות. עם זאת, מצאתי כי התובע נזקק לטיפולים דחופים שאת עלותם אני מעמיד על דרך האומדנה בסך של 10,000 ₪.

    ה.דין טענת הקיזוז שהעלו הנתבעים להידחות

  32. הנתבעים טענו בסיכומיהם כי מסכום הטיפול הנדרש כיום יש להפחית את החוב שלכאורה קיים כלפי הנתבע בגין טיפולים שהתקבלו ולא שולמו 37,000 ₪ (שהם בהצמדה להיום- 44,000 ₪). עם זאת, טענה לגבי קיומו של החוב הועלתה אך לראשונה בתצהיר הנתבע, ואילו טענת הקיזוז הועלתה לראשונה בסיכומי הנתבעים באופן המהווה הרחבת חזית אסורה ומשכך דינה להידחות. יש לדחותה אף לגופה, שכן, על הטוען לזכות קיזוז חלה חובה לפרט את הסכומים הנוגעים בדבר ולהציג בצורה ברורה ומדויקת את הנתונים עליהם הוא מסתמך; ודוק, טענת קיזוז שמועלית בעלמא ועל דרך הסתם, לא די בה [ע"א 2702/92 גינזברג נ' בן יוסף, פ"ד מז(1) 540, 554 (1993); ע"א 1907/06 קליברה החברה לקידום מכירות בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (2007)].

  33. במקרה דנן, הנתבע לא הסביר באופן מספק מדוע לא פעל במשך השנים לגבות את החוב הנטען מהתובע לרבות באמצעות משלוח דרישת תשלום (ראה עדותו עמוד 3, שורות 39-37, עמוד 7, שורות 38-34, עמוד 8, שורות 7-1). בנוסף, אף שהנתבע טען בתצהירו כי הוציא חשבוניות בעניינו של התובע (סעיף 3 לתצהיר) הרי שמעדותו נמצא למדים כי מדובר בקבלה אחת בלבד שהופקה בגין תשלום סך של 12,000 ₪ עבור הלסת התחתונה ותו לא.

    על רקע האמור סבורני, כי טענת הקיזוז לא הוכחה כדבעי ומשכך דינה להידחות [יודגש כי דחיית טענת הקיזוז אינה חוסמת את בעל הדין שהעלה את הטענה מלהגיש תביעה נפרדת ליתרת החוב שחב לו הצד שכנגד בשל אותה העילה – ראה יששכר רוזן-צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (2025) | פרק ג כתבי הטענות, עמ' 194)].

    הערכת נזקים

  34. נזקיו של התובע הינם כדלקמן:

    א. עלות השיקום (בהתאם לחוות דעת פרופ' יפה):55,325 ₪.

    ב. נזק שאינו ממוני:30,000 ₪.

    ג. הוצאות רפואיות לעבר:10,000 ₪.

    ד. הוצאות נסיעות ועזרה:3,000 ₪.

    סך הכול: 98,325 ₪.

    בניכוי אשם תורם (10%):88,500 (במעוגל).

    סוף דבר

  35. הנתבעים ישלמו לתובע סך של 88,500 ₪, החזר האגרה ששולמה, הוצאות חוות הדעת מטעם התובע והחזר חלקו היחסי בהוצאות המומחה מטעם בית המשפט (בכפוף להצגת אישורי תשלום).

  36. כן ישלמו שכ"ט עו"ד בשיעור 20% בצירוף מע"מ. 

  37. הסכומים הנ"ל ישולמו לתובע, באמצעות בא-כוחו, תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

    זכות ערעור במועדים הקבועים בדין.

    המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לצדדים.

    ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ו, 25 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

הורד קובץ

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ