ת"א 21020-12-12 לוי נ' מנהל מקרקעי ישראל

עניינה של התביעה בטענות התובע לפיהן על הנתבע (להלן: "המינהל") להעניק לו זכויות בחלקה 13 בגוש 30010 בירושלים (להלן: "חלקה 13") מכח החזקתו מרובת השנים בחלקה.

1.  

2. התובע מתגורר בדירת קרקע בבניין במושבה הגרמנית בירושלים, הידוע גם כגוש 30010 חלקה 14. מעמדו בדירה הוא של דייר מוגן, זאת מכח הסכם שכירות שנחתם בינו לבין עמידר (כמייצגת רשות הפיתוח) ביום 1.2.1965. לטענת התובע חסמו דיירים קודמים של הדירות בקומה שמעל דירתו את המעבר לדירתו מרחוב ז.ב. לפיכך פרץ דרך לדירתו דרך חלקה 13, המצויה ברח' המגיד 14 בירושלים (בצמוד למוזיאון הטבע שבמושבה הגרמנית), והוא עושה שימוש בחלקה 13 כולה. יובהר כי מדובר בחלקה ששטחה כ-525 מ"ר, המשמשת את התובע למעבר, לחניה, כגינה ולמטרות נוספות.

    

3. כרקע לדברים יש להבהיר כי המינהל הגיש בשנת 1972 תביעה לסילוק ידו של התובע מחלקה 13 (ת.א. (שלום י-ם) 5669/72 מנהל מקרקעי ישראל נ' ששון לוי). בפסק-דין שניתן במסגרת אותה תובענה, בשנת 1975, נקבע כי על התובע לסלק את ידו מהחלקה. מאז ניתן פסק-הדין פתח המינהל בהליכי הוצאה לפועל כנגד התובע בהזדמנויות מספר, כאשר בין ניסיון לניסיון חולפת תקופה ארוכה. ביום 24.10.11 פתח המינהל בהליכי הוצאה לפועל פעם נוספת. בתום הליכים ממושכים בפני ראש ההוצאה לפועל נדחו כל טענותיו של התובע, ובהחלטה שניתנה ביום 18.7.12 נקבע כי עליו לפנות את חלקה 13 עד ליום 3.12.12 (נספח י"ג לכתב ההגנה). התובע פנה פעמים מספר לראש ההוצאה לפועל בניסיון להניעה לשנות מהחלטתה, בלא הצלחה. לאחר שנדחו ניסיונותיו אלה הגיש התובע בקשה דחופה לבית משפט השלום, וזה העניק לו ארכה של מספר ימים לצורך פניה בתביעה לבית משפט זה (נספח כ"ג לכתב ההגנה). או אז הגיש התובע את התביעה שלפני, ביום 11.12.12, ובד בבד הגיש בקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל. בדיון שהתקיים ביום 31.1.13 בבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יעוכבו הליכי הפינוי עד סיום ההליכים בתיק העיקרי.

    

4. בכתב התביעה טוען התובע כי רכש זכויות בחלקה 13 מכח זיקת הנאה מכח שנים; כי יש לראותו כבר-רשות בלתי הדירה במקרקעין; יש למכור לו את המקרקעין ללא מכרז; ואין להורות על פינויו מכח השתק, מניעות, התיישנות ושיהוי. עוד עתר לכך שיינתן סעד הצהרתי שיחייב את הנתבעת למכור לו הן את דירתו והן את חלקה 13 ללא מכרז, תוך התייחסות להשקעות שהשקיע בנכס.

    

5. המינהל טען בכתב ההגנה שהתובע פלש לחלקה 13 שלא כדין, ועל אף כל הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגדו נמנע מלפנות את החלקה. אמנם, בעבר נדונה האפשרות להעניק לתובע את ההזדמנות לרכוש את חלקה 13 ללא מכרז, אלא שלא רק שלא ניתנה מעולם החלטה המאשרת את מכירת חלקה 13 לתובע - לנוכח התנגדות הגורמים המחליטים במינהל - אלא שבפועל מתברר שהמצג העובדתי שהציג התובע בפני המינהל היה שגוי. לעניין זה הבהיר המינהל כי בפניות שנערכו אליו בעבר טען התובע שאין כל דרך גישה אפשרית מרחוב ז.ב לדירתו, ולפיכך אם לא יתאפשר לו המעבר דרך חלקה 13 לא יוכל להגיע כלל לדירתו. בפועל מתברר שאין כל מניעה לעבור מרחוב ז.ב לדירה, וממילא נשמט הבסיס העובדתי מתחת לטיעון שהעלה התובע בעבר לפני הגורמים במינהל.