ת"א 21014-02-11 מרכז מטענים קרני בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

הבקשה, התביעה וטענות הצדדים

1.המבקשים 1-3 (להלן: "התובעים", והמבקש 4, קיבוץ נחל עוז – אגודה שיתופית בע"מ (להלן: "הקיבוץ") הגישו בקשה להוספת הקיבוץ כתובע בתיק.

2.תביעת התובעים הוגשה נגד הנתבעת (להלן: "המדינה") ועניינה מסוע לשינוע חומרי בניה (להלן: "המסוע"), שהוקם במסוף המעבר היבשתי קרני. ב-4.5.06 נחתם הסכם הרשאה בין רשות שדות התעופה (להלן: "הרשות") לבין הקיבוץ (להלן: "הסכם ההרשאה"), במסגרתו ניתנה לקיבוץ הרשאה להקמתו ולהפעלתו של המסוע, שתחילתו בשטח מדינת ישראל וסופו בשטח רצועת עזה. הסכם ההרשאה היה לתקופה של 3 שנים מסיום הקמת המסוע, עם מנגנוני הארכה לתקופות המסתכמות ב-3 שנים נוספות. לפי הסכם ההרשאה, רשאי הקיבוץ לספק את השירותים נשוא ההסכם באמצעות קבלן משנה מטעמו, וביום 2.7.06 התקשר עם התובעת 1 (להלן: "התובעת") בהסכם כאמור.

על פי הנטען בכתב התביעה השלימה התובעת את הקמת המסוע בנובמבר 2006, והוא החל לפעול בדצמבר 2006. כ-6 חודשים לאחר מכן החליטה הממשלה עקב המצב הבטחוני לסגור את מעבר קרני שבתחומו הוקם המסוע.

3.לטענת התובעים, המדינה הפקיעה למעשה את מתחם המסוע מידי התובעת, ושינתה את ייעודו להעברת מזון בכמויות מוגבלות לתחומי רצועת עזה. נטען גם כי בהמשך, ביצעה המדינה פעולות נוספות במסוע, לרבות גניבת רכוש של התובעת, וגרמה לה נזקים.

4.עיקר תביעתם של התובעים היא לפיצוי בגין אבדן רווחים, עלויות הקמת המסוע ותחזוקתו המשוערכות וכן שווי רכוש של התובעת שהיה במסוע וניטל על ידי המדינה. סכום התביעה לצרכי אגרה הוא 64 מיליון ש"ח.

5.הבקשה לצירוף הקיבוץ כתובע נוסף נובעת מטענת הנתבעות כי אין יריבות בינן לבין התובעים.

6.התובעים מכחישים את טענת העדר היריבות, ובבקשתם טוענים כי לאחרונה, פנתה המדינה לקיבוץ בנושא גילוי מסמכים, ונוצר קשר בין הקיבוץ לבין התובעים. נטען כי לקיבוץ נודע אז לראשונה כי המדינה מתנערת מהתובעים, בין היתר בטענה הפורמלית כי הסכם ההרשאה נעשה מול הקיבוץ ולא מול התובעים, והקיבוץ הביע את נכונותו להצטרף כתובע לתיק, על מנת להסיר מעל הפרק את הטענות הפורמליות בדבר העדר יריבות, וכן על מנת שזכויות התובעים, כמו גם זכויותיו ימוצו בתביעה מול המדינה באופן הוגן וראוי.

7. בבקשת התובעים והקיבוץ (להלן: "המבקשים") נטען עוד כי הקיבוץ הוא צד דרוש בתובענה, וניתן יהיה לברר את מעמדו בהתקשרות ובמערכת היחסים המשולשת בין הצדדים , שכן מטענות המדינה עולה כי לשיטתה הוא זה שצריך היה להגיש את התביעה מאחר שההתקשרות הייתה פורמלית מולו.