מוגרבי ואח' נ' חברת דואר ישראל בע"מ

לפני תביעה נזיקית. 

1. התובעים, בני זוג תושבי העיר טייבה, פתחו ביום 23/6/03 חשבון עו"ש בסניף הנתבע בטייבה. לטענת התובעים נעשה הדבר, בעיקר לצורך הפקדת כספים לחיסכון. לטענתם, בהתאם לתנאי ההסכם עם הנתבע, הם הורשו למשוך כספים מהחשבון עד לסכום יתרת הזכות בחשבון. התובעים טוענים כי במועד פתיחת החשבון הם מסרו לנתבע את דוגמאות חתימותיהם ואת הפרטים הנדרשים לצורך אימות החתימות.

2. לטענת התובעים, עד לסוף שנת 2008 כמעט ולא בוצעו על ידם משיכות מהחשבון מאחר וכוונתם הייתה לחסוך את הכספים המופקדים לצורך קניית דירות. לטענתם בחודש 9/08, לאחר שהצטבר בחשבונם סך של כ- 230,000 ₪ הם ניהלו באמצעות נציג מטעמם מר עאיד עאסי (אבו נסרי) מו"מ עם נציגי חברת "אחים אבו עיאש בע"מ", לרכישת 6 דירות מגורים להם ולבני משפחתם בפרויקט מגורים בטייבה.

3. התובעים טוענים כי בסוף חודש 9/08 ובהתאם לתנאי הרכישה, הם החלו לבצע תשלומים למוכרת, מכספים שמשכו מעת לעת מחשבונם בתקופה שמחודש 9/08 ועד סוף חודש 11/08.

4. לטענתם ביום 30/11/08, כאשר פנתה התובעת 2 לסניף לצורך ביצוע משיכה בסך של 100,000 ₪, התגלה לה להפתעתה כי בחשבון נותרה יתרת זכות של כ- 67,000 ₪ בלבד, סכום נמוך משמעותית ממה שהיה אמור להיות מופקד בחשבון באותה העת. התובעת 2 הודיעה על כך לתובע 1 והוחלט שלא לבצע משיכה באותו היום, עד לבירור העניין מול הנתבע.

5. לאחר מספר ימים, פנו התובעים אל מנהל סניף הנתבע לצורך בירור הנושא ואז לטענתם התגלה להם, כי לאחר שיצאה התובעת 2 מסניף הבנק ביום 30/11/08 בוצעה באותו היום משיכה מחשבונם בסך 50,000 ₪, על ידי אי מי וזאת ללא ידיעתם ואישורם. מנהל הבנק הבטיח להם לבדוק את הנושא וסוכם כי התובעים לא יבצעו משיכות מהחשבון עד לסיום הבדיקה.

6. לטענת התובעים, במסגרת בדיקות נוספות שערכו, התגלה להם כי היו משיכות נוספות בעבר שבוצעו ללא ידיעתם ואישורם בסך של כ 170,000 ₪ נוספים. לטענתם, כתוצאה מהמשיכות האמורות הם לא עמדו בהתחייבותם כלפי המוכרת לצורך קניית הדירות, דבר אשר גרם להם נזק בלתי הפיך. חיזוק לגרסתם מוצאים התובעים בכך שלטענתם ביום 30/1/09 בוצעה משיכה מחשבונם בסך של 1,000 ₪, אז הזדרז הנתבע לפעול לחסימת החשבון למשיכות החל מיום 1/2/09. לטענת התובעים, בחודש 3/09 הודיע הנתבע לתובעים כי הוא פועל לסגירת חשבונם ופתיחת חשבון אחר וכי תלונתם על משיכות שלא כדין מחשבונם הועברה לטיפול קצין הביטחון של הבנק. תלונה הוגשה למשטרת ישראל, והתיק הועבר לפרקליטות, לצורך הגשת כתב אישום נגד פקיד הנתבע המעורב במעשה המרמה.

7. התובעים טוענים כי הנתבע לא מסר להם את טפסי המשיכה בטענה כי הוא לא שמר אותן דבר שגרם להם לנזק ראייתי. לטענתם, על הנתבע להשיב להם את כל הכספים שנמשכו מחשבונם שלא כדין זאת החל מיום 23/6/03 ועד למועד סגירת החשבון ביום 3/09 וכן לפצות אותם בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו להם. לטענתם, הם מעולם לא הורו לנתבע או למי מטעמו להעביר כספים מחשבונם לאחר. לטענתם הם לא משכו כספים אלו מחשבונם והחתימות המופיעות על גבי טפסי המשיכה אינן חתימותיהם. לטענתם, טפסי המשיכה זויפו. התובעים טוענים כי הנתבע הפר את ההסכם עימם, התרשל כלפיהם והפר חובות חקוקות המוטלות לפתחו. לטענתם על הנתבע לפצות אותם בסכומים כלהלן: 220,000 ₪- סך המשיכות שלא כדין שבוצעו בחשבון התובעים, 2,200,000 ₪- נזקים שנגרמו להם בגין ביטול הסכם רכישת הדירות בטייבה, 80,000 – עגמת נפש והוצאות, סה"כ 2,500,000 ₪. לצרכי אגרה העמידו התובעים תביעתם אשר לפני על סך של 800,000 ₪ בלבד.

8. לטענת הנתבע אין ממש בטענות התובעים ודין תביעתם להידחות. לטענתו התביעה הוגשה בשיהוי על גבול תקופת ההתיישנות, שכן משיכות הסכומים הנטענות בידי התובעים, בוצעו עוד בשנת 2008 וחרף זאת התביעה הוגשה למעלה משש שנים לאחר מכן, חודשים ספורים עובר להתיישנותה. לטענת הנתבע, עוד בתחילת שנת 2009 הלינו התובעים על כך שבוצעה מחשבונם משיכה שלא כדין בסך 3000 ₪. לטענת הנתבע, השינוי בגרסת התובעים, בין תלונתם המקורית לתביעתם כיום, מעידה על אי אמינותם, שכן ברור שלא הייתה כל מניעה מצדם להגיש תביעתם כבר בשנת 2009 ולא הייתה כל הצדקה מצדם להמתין עם הגשת התביעה למעלה משש שנים.