ת"א 2096-01-15 מוגרבי ואח' נ' חברת דואר ישראל בע"מ

לפני בקשת התובעים ("המבקשים") להוספת ראיה לאחר סיום שלב הבאת הראיות ולאחר שהוגשו כבר סיכומי הצדדים.

1. המבקשים טוענים כי מספר ימים עובר להגשת הבקשה דנן, נודע להם כי ביום 10/1/17 הורשע פקיד בנק המעורב בפרשה נשוא התביעה שלפני, על יסוד הודאתו, ב- 3 עבירות זיוף בהתאם לס' 418 לחוק העונשין וכן בעבירת גניבה בידי מורשה לפי ס' 393(2) לחוק העונשין. לטענתם, הדיון בעניינו של הנאשם נדחה להגשת תסקיר מבחן לעניין העונש ונקבע ליום 21/6/17.

2. המבקשים טוענים כי לכל אורכו של ההליך כאן, הם טענו כי הפרקליטות הגישה כתב אישום כנגד פקיד הבנק מר בקר חאג' יחיא במסגרת תיק ת.פ 61148/06/15 (שלום כפר סבא). לטענתם, הן במסגרת תצהירים והן במסגרת ישיבות ההוכחות, הם טענו כי בהתאם למידע שקיבלו מהפרקליטות, הדיון בעניינו של הנאשם היה קבוע להקראה. לטענתם, גם הנתבע ידע על הגשת כתב האישום נגד הנאשם והוא לא הכחיש זאת בשום שלב של ניהול ההליך שלפני.

3. לטענת המבקשים, בשים לב לטיב הראיה, אין כל חשש כי הגשתה בשלב זה תביא לפתיחת שלב ההוכחות מחדש זאת לאחר שכבר הוגשו סיכומי הצדדים. לטענתם, התועלת בהוספת הראיה עולה על הנזק שיגרם לנתבע, שכן מדובר בהרשעה בהתאם להודאת פקיד הנתבע, בפרשה הנוגעת לתביעה זו.

4. המשיב – הנתבע, טוען כי יש לדחות את הבקשה. לטענתו מדובר בבקשה מקוממת במסגרתה נטענו טענות עובדתיות אשר לא נתמכו בתצהיר לרבות ביחס לעיתוי הגשת הבקשה. המשיב טוען כי למיטב הבנתו אותה ראיה אשר מבקשים המבקשים לצרף היא הכרעת הדין וכתב האישום אך ב"כ המבקשים העביר לעיונו, רק את הכרעת הדין בעניינו של הנאשם, ממנה לא ניתן ללמוד דבר. לטענתו, הבקשה אינה עומדת במבחנים להתרת הגשת ראיה שלא הובאה במועד הנדרש על פי סדר הדין הרגיל. עוד טוען המשיב כי ההליך הפלילי בעניינו של הנאשם טרם הסתיים וקיים סיכוי שההרשעה תבוטל.

5. לטענת המשיב, המבקשים היו יכולים לברר אודות כתב האישום והכרעת הדין, מבעוד מועד, וקשה לקבל טענתם לפיה נודע להם הדבר רק מספר ימים עובר להגשת בקשתם. לטענתו, הגשת הבקשה בשלב בו הוגשה מעידה על חוסר תום ליבם של המבקשים והעובדה כי צוין מספר תיק בית המשפט מתוכו נלקחה הראיה, מזמינה את בית המשפט לעיין בראיות אלו עוד בטרם הוכרעה הבקשה לצירופן. המשיב טוען כי לא הובהר כלל מדוע אי צירוף הראיה יפגע בזכויות המבקשים ומה הקשר בין הראיה למחלוקת בין הצדדים בתיק שלפני, זאת בשים לב להודאות התובעים לפיהן הם שביצעו את המשיכות הכספיות הגבוהות מחשבונם לצורך תשלום התמורה בעסקת רכישת הדירות. לטענת המשיב הודאות אלו של המבקשים שומטות את הבסיס לתביעתם. משכך, עותר המשיב לדחיית הבקשה לצירוף ראיה.

   דיון :

6. ראשית דבר, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי המבקשים ביקשו צירוף ראיה, אך לא פירטו מהי אותה הראיה בה מדובר. ניתן כמובן להניח כי מדובר בהכרעת הדין בעניינו של עובד הנתבעת או בכתב האישום כנגדו, אך בהעדר אמירה מפורשת מטעמם של המבקשים, די בכך על מנת לדחות כבר בשלב זה את בקשתם.

7. לזאת יש להוסיף את העובדה כי המבקשים לא תמכו בקשתם בתצהיר אשר יאמת העובדות האמורות בה, כך שניתן יהא להיווכח באם אכן עומדת בקשתם לצירוף ראיה בשלב כה מתקדם, במבחנים אשר קבעה הפסיקה. אף מטעם זה, ניתן לדחות את בקשת המבקשים.