ת"א 20944-06-12

התובעת מבקשת למחוק את תביעתה לאחר שבית המשפט סירב לבקשתה לדחות את מועד ההוכחות לנוכח נסיעת המומחה מטעמה לחו"ל. בקשת התובעת למחיקת התביעה הינה למעשה בקשה להפסקת התובענה לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, כאשר ברור למדי כי כוונת התובעת הינה להגיש תובענה חדשה לאחר הפסקת התובענה הנוכחית.

הנתבעות מתנגדת לבקשה. לשיטתן יש לדחות את התביעה כיוון שברור כי המומחה לא יתייצב לחקירתו ועל כן חוות דעתו תוצא מן התיק והתובעת לא תוכל לטעון כל טענה שברפואה. לחילופין עותרות הנתבעות להוצאות.

כעולה מהחלטותיי הקודמות, אני סבור כי התובעת לא התנהלה כשורה בכך שלא הגישה במועד את הבקשה לדחיית מועד ההוכחות, ובכך שלא עשתה את המאמץ הנדרש כדי לגרום לכך שהמומחה מטעמה ידחה במעט את יציאתו מן הארץ כדי להתייצב לדיון. התנהלות זו בהחלט מצדיקה את התוצאה לפיה התביעה תימחק, ברם היא איננה מצדיקה את דחיית שתביעה שמשמעותה הינה שהתובעת לא תוכל להגיש תביעה חדשה. דחיית התביעה הינה מהלך בלתי הפיך, ולכן מהלך כזה איננו מידתי בנסיבות העניין.

עם זאת, הנתבעות צודקות בדרישתן לפסיקת הוצאות לטובתן בגין מחדלה של התובעת. בקביעת גובה ההוצאות אתחשב בכך שבוטל מועד ההוכחות, דבר שברגיל מחייב הטלת הוצאות בסכום משמעותי, אך אתחשב גם בכך שהנתבעות הצטרפו בתחילה לבקשת הדחייה. אינני רואה מקום לכלול בסכום ההוצאות את שכר המומחים מטעם הנתבעות, כיוון שהתובעת צפויה להגיש את תביעתה מחדש, וכיוון שבהמשך לבקשת הנתבעות אשר לה לא התנגדה התובעת, בדעתי לקבוע כי אם כך יהיה אזי ימשך הדיון מהמקום שבו הוא נפסק. במצב דברים כזה ראוי שסוגיית הוצאות המומחים תוכרע בסיומו של ההליך החדש ובהתאם לתוצאותיו.

אשר על כן אני נעתר לבקשת התובעת ומורה כדלהלן:

1. התובענה מופסקת.

2. ככל שהתובעת תגיש תובענה חדשה הדיון בה ימשיך מהמקום בו הופסקה התובענה הנוכחית.

3. התובעת תשלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות בסך של 3,000 ₪ וכן הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ₪, וזאת בטרם תוגש התובענה החדשה וכתנאי לדיון בה.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ה, 03 מאי 2015, בהעדר הצדדים.