ת"א 2087-03-09 דבאח ואח' נ' סכס

בפניי תביעה כספית בסך 361,000₪, במסגרתה עותר עיזבון המנוח סובחי דבאח ז"ל (להלן: "המנוח"), באמצעות יורשיו הטבעיים (להלן: "התובעים") לחייב את הנתבע, שהינו מהנדס במקצועו, לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם, עפ"י הנטען, עקב רשלנות מקצועית שבוצעה על הנתבע. הנתבע נשכר על ידי המנוח לצורך תכנון, רישוי ופיקוח על עבודות בניה להרחבת מוסך קיים, שהיה בבעלותו בכפר בענה.

עפ"י הנטען בכתב התביעה המתוקן, במועדים הרלבנטיים לתביעה היה המנוח איש עסקים, ובעל זיכיון להפעלת מוסך מורשה וסוכנות רכב של יצרנית הרכב מיצובישי מוטורס, מטעם קבוצת "כלמוביל" יבואנית רכבי מיצובישי בישראל (להלן: "כלמוביל"); בחודש 01/07 או בסמוך לכך, נתבקש המנוח ע"י חב' כלמוביל, להרחיב את שטח המוסך הקיים אותו הפעיל בכפר בענה; לצורך זה, פנה המנוח אל הנתבע, והזמינו לבדיקת השטח, ובחינת אפשרות להרחבת המוסך עפ"י דרישת כלמוביל; הנתבע בדק את השטח, את תוכנית המדידה, ודרישות כלמוביל, ומסר למנוח שאין כל בעיה לקבל היתר בניה לתוספת הבניה, והסכים לטפל בתכנון התוספת, רישוי ופיקוח על המבנה; הנתבע תכנן את השטח והמבנה, הכין תוכניות ביצוע, וכן תכנית הגשה לאישור כלמוביל; לאחר שכלמוביל אישרה את התוכניות, הכין הנתבע בקשה לוועדה לתכנון ולבניה "בית הכרם" (להלן: "הוועדה") למתן היתר בניה לתוספת הבניה במוסך; בתחילת חודש 08/07 (בטעות נרשם 08/08, ג.נ), הודיע הנתבע למנוח כי הוועדה אישרה עקרונית את הבקשה, בכפוף לתיקונים טכניים קלים, ועל כן, אין מבחינתו מניעה להתחיל בביצוע תוספת הבניה. לאור דברים אלה, אף סוכמו סופית תנאי ההתקשרות בין הצדדים ביום 29.8.07 והועלו על הכתב.

נטען כי בהצעת המחיר שניסח הנתבע, דרש הנתבע עבור שירותיו המקצועיים שפורטו בהצעתו סך של 4,500 $ + מע"מ; המנוח הסכים להצעת המחיר והנתבע הכין ומסר למנוח תכניות ביצוע, ובכלל זה: הודיע למנוח שאין כל מניעה מבחינה תכנונית להתחיל בביצוע תוספת הבניה, הכין תכניות קונסטרוקציה וביצוע למבנה ולתוספת הבניה, סימן את המקומות בשטח לקידוח כלונסאות ונכח במעמד יציקת הכלונסאות, התכתב עם ספקים וטיפל בהזמנת חומרים, ליווה את בניית ויציקת הגדר מהצד הגובל לכביש, במיקום כפי שסומן על ידו; לאחר השלמת בניית הגדר הגיע לאתר הבניה, מפקח מטעם הוועדה, והורה למנוח שעדיף לו להפסיק את עבודות הבניה, מאחר ולטענתו הבניה חודרת לתוואי דרך קיימת, ואין סיכוי לקבל היתר לתוספת הבניה. באותו מעמד, או בסמוך לכך, נמסרו למנוח צו הפסקה מנהלי וכן צו הפסקה שיפוטי; המנוח פנה בדחיפות לנתבע וביקש עמדתו ביחס לטענה שלא ניתן לקבל היתר למבנה, וכי המבנה חודר לתוואי דרך קיימת, אך לנתבע לא היו הסברים משכנעים לטענות הקשות שהיו למנוח כלפיו ולמחדלים שביצע, והנתבע הודיע למנוח שימשיך עם מתכנן אחר; בלית ברירה, הפסיק המנוח את ההתקשרות עם הנתבע ופנה למהנדס נביל אעמר, אשר בחן את תכניות העבודה והודיע למנוח ביום 11.11.07 שעליו להפסיק את העבודה, ולא להתייחס לתוכניות העבודה שבידיו, מאחר והן אינן תואמות לתכניות שהוגשו לוועדה ע"י הנתבע, ולא לתכניות החדשות שהוא בעצמו הגיש לוועדה.

לאור האמור לעיל, נטען, כי הנתבע התרשל ו/או הפר חובות חקוקות ו/או הפר התחייבותו החוזית כלפי המנוח ולפיכך עליו לפצות את התובעים. נזקיהם של התובעים, לטענתם, מסתכמים בסך 361,000 ש"ח:

• נזק על עפ"י חוות דעת מומחה ערוכה ע"י שמאי מקרקעין מוסמך, מר ראדי נג'ם, מסתכמים כלל הנזקים בסך 131,000 ₪ (כולל מע"מ).

• פיצויים בגין עליות הטיפול המשפטי בסך של 80,000 ₪.

• אובדן רווח כתוצאה מהעיכוב בהפעלת המוסך במתכונתו המורחבת אשר מוערך, על הצד הנמוך, בסך 100,000 ₪.