ת"א 2085-09-14 כץ נ' אגודת ישראל בע"מ

לאחר שבחנתי בעיון את שלל הבקשות, התשובות והתגובות לתשובות, הגעתי לכלל מסקנה לפיה מן הראוי לעשות שימוש בסמכות הנתונה לבית המשפט בהתאם להוראת תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולהורות על צירוף בעלי דין.

עוד בכתב ההגנה שהגיש הבנק הוא טען כי "ייתכן ויש לצרף להליך זה צדדי ג' נדרשים", שכן למיטב ידיעתו הכספים נשוא התביעה, אותם מבקשת התובעת לקבל מוחזקים בחשבונות בנק, "אשר נוהלו על ידי בעלה המנוח בעבור צדדים שלישיים (מוסדות פא"י)".

עוד באחת התשובות שהגישה התובעת לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים במסגרת הדיון בסוגיית הסמכות ("תגובה להודעה" מיום 23.11.14), כינתה התובעת את כותבי המכתבים לבנק בכינוי "מסתתרים" והלינה על כך שהם אינם חושפים את מס' ת.ז. שלהם ועל כך ש"הם לא הגישו כל תביעה ביחס לכספי העזבון הללו".

והנה, עתה, כאשר שני אנשים מבקשים להצטרף, מתנגדת לכך התובעת בתוקף.

טענת התובעת לפיה הבנק לא טען כל טענת הגנה, ולמעשה הסכים להעברת הכספים בהתאם לתביעה, אינה לגמרי מדוייקת. הבנק טען כי יכבד כל החלטה של בית המשפט. אך כעניין שבעובדה, הבנק נמנע במשך פרק זמן ארוך ביותר למלא אחר דרישתה של התובעת. בין אם עשה זאת בתום לב ומתוקף חובות הזהירות הרחבות אשר הוטלו על בנקים בפסיקת בתי המשפט, ובין אם עשה זאת בחוסר תום לב ומטעמים פוליטיים כאלה ואחרים נוכח קשרים שיש לו עם אותם מוסדות פא"י, בפועל הבנק לא שחרר את הכספים, בנימוק/בתואנה כי הוא מנוע מלעשות כן.

מן הבחינה המהותית, נראה כי ישנן טענות סותרות בנוגע לבעלות בכספים. מן הבחינה המהותית, ככל שהבנק פועל בתום לב, נראה כי נדרשת הכרעה הדומה לזו הנדרשת בהליך של "טען-ביניים". הנתבע, הבנק עצמו, לכאורה אינו טוען לכל זכות משל עצמו בכספים. אך הוא מוסיף וטוען כי ישנם אחרים הטוענים לזכות בכספים, ומכל מקום טוענים כי לתובעת אין זכות בכספים.

אמנם נראה לכאורה כי בשלב זה ישנו קושי להגדיר במדוייק מיהו הטוען לבעלות בכספים. ייתכן כי, ככל שהבנק פועל בתום לב, מסיבה זו לא יכול היה הבנק לפנות בהליך של טען-ביניים. בין כך ובין אחרת, אין זה ראוי כי בית המשפט יעשה מלאכתו קלה, ויפטור עצמו מבחינה מהותית של המחלוקת תוך אימוץ אחת מהטענות הפורמליסטיות שטענה התובעת. על הפרוצדורה לשרת בהקשר זה את המהות, ולכן מן הראוי לערוך את השינויים הנדרשים על מנת לנסות ולהתחקות אחר הבעלות הכספים טרם שחרור הכספים, באופן שעלול להיות בלתי הפיך, שכן נראה כי מדובר בכספים בסכום ניכר ביותר.

משהגענו למסקנה כי ראוי לערוך את הבחינה המהותית, נשאלת השאלה כיצד נכון לקיימה, בשני רבדים – האם לצרף בעלי דין כתובעים או כנתבעים, ואת מי בדיוק לצרף.

באשר לשאלה הראשונה, תשובתי היא כי ראוי לבחור באפשרות של צירוף כתובעים נוספים.

באשר לשאלה השניה, תשובתי היא כי ראוי לבחור באפשרות של צירוף המבקשים באופן אישי.