פלונית נ' עקיבא ואח'

רקע ושאלה להכרעה

התובעת, ילידת 1967, טוענת שביום 21.4.14 יצאה להליכה ספורטיבית, ולפתע כלבו של הנתבע 1 תקף אותה, נשך אותה, וגרם לה נזקי גוף כולל נזקים נפשיים.

הצדדים חלוקים הן לעניין החבות והן לעניין שאלת הנזק. משכך הציגו לביהמ"ש חוות דעת מטעם מומחיהם. לאור הפערים בין חוות הדעת, ובהסכמת הצדדים מונה ביום 18.7.16 מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, ד"ר אילן טל. הוריתי לצדדים להמציא למומחה כל חומר רפואי רלוונטי.

לאור זאת, המציאה התובעת למומחה את החומר הרפואי אשר מושאו טיפול שקיבלה מהפסיכולוגית הגב' חגית זיו (להלן: "הפסיכולוגית").

הפסיכולוגית ראתה לנכון למחוק מתיעוד הטיפול הן תכתובת אשר לדידה אינה רלוונטית לכתיבת חוות דעת המומחה, הן חומרים אשר לדידה הינם בבחינת תכתובת אישית, והן חומרים אשר עלולים לפגוע בפרטיותם של אנשים אחרים.

כעת טוענים הנתבעים כי על מנת להגיע לחקר האמת יש להמציא את המסמכים המלאים והלא מצונזרים, וזאת על מנת שהמומחה יחווה דעתו בצורה הטובה ביותר.

דיון והכרעה

מומחה ביהמ"ש מונה, בהמשך להסכמת הצדדים, לפי תקנה 130 ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. מטרתה של תקנה זו, היא צמצום מספר חוות הדעת העומדות בפני ביהמ"ש והקלה על ההכרעה וזאת על מנת לייעל את ההליך המשפטי ולחסוך בזמן שיפוטי (ראה אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 11, 2013) פרק ב – מומחים רפואיים – הליכים רגילים, 499, בעמ' 504).

באופן עקרוני משטענה התובעת טענה שעניינה ברפואה, יהיה זה לגיטימי לאפשר גישה לכל חומר רפואי הקשור לתובעת לצורך התגוננותו, לרבות עניין הקשס"ב בין הפגיעה לנכות.

עם זאת, כעת יש להתמודד עם שלוש סוגיות:

עניין הסודיות

אם עלה באחד מהטיפולים אצל הפסיכולוגית עניין פלוני שמושאו אדם אלמוני, ולעניין זה עלולה להיות השפעה מסוימת על מצבה הנפשי של התובעת, מחיקתו מהתיעוד הרפואי תפגע בסיכוי הנתבע להתמודד עם טענות התובעת מחד, ותפגע פרטיותו של אותו אדם מאידך (ראה רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין). הנני סבור כי ללא בדיקה מוחשית ונקודתית על עניין מסוים, אין למחוק באופן גורף כל התייחסות שמושאה אדם כלשהו, וזאת על אף רצונה הטוב של הפסיכולוגית. באשר לפגיעה בפרטיותו של אדם כבר נקבע (ד"נ 9/83 בית הדין הצבאי לערעורים נ' משה ועקנין , מב (3) 837) כי על מנת לקבוע שעניין פרטיות עולה על גילוי חקר האמת יש להצביע על חוק המונע את הגילוי, או על פגיעה העלולה להדיר אדם משלוותו ומתחושת היכולת לנהל את חייו. לדידי קשה לומר שאחד מהחריגים מתקיים בענייננו מבלי לעיין בחומר. מה גם שיש לציין שבכתב התביעה בא-כוחה של התובעת התייחס לעניינים פרטיים ואינטימיים שבחייה, ובכללם גם "עניינים שבינו לבינה" (ראו סעיפים 20ז' ו 24ט' לכתב התביעה).