ת"א 20815-07-14 מיזוג לכל בע"מ ואח' נ' עתיד מיזוג אויר בע"מ ואח'

לפניי בקשת הנתבעת 2 (להלן: "דניה סיבוס") לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר עילה והעדר יריבות.

לחילופין הגישה דניה סיבוס בקשה להורות לתובעים להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה בהתאם להוראות סע' 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

לבקשות הנ"ל הוגשו תגובות ע"י התובעים וכן תשובות דניה סיבוס.

לאחר עיון במכלול הבקשות והתגובות הגעתי לכלל מסקנה כי יש למחוק התביעה כנגד דניה סיבוס על הסף בשל העדר עילה, כפי שיפורט להלן. בנסיבות אלה אינני נדרשת לבקשה החלופית להפקדת הוצאות.

בכתב התביעה (המונה כ-170 סעיפים!) טוענים התובעים כי היו קבלן משנה של הנתבעת 1 (להלן: "עתיד") אשר הינה חברה קבלנית העוסקת בהתקנת מערכות ותשתיות מיזוג. התובעים טוענים כי במסגרת היחסים בינם לבין עתיד עבדו בפרויקטים של דניה סיבוס ושל נתבעת 4, שאף היא קבלן ראשי.

טענת התובעים כנגד עתיד, בתמצית הינה כי לא שילמה להם סך של כ-800,000 ₪ בגין עבודות שביצעה עבורה בפרויקטים האמורים. עוד נתבע פיצוי נזיקי של 100,000 ₪.

טענת התובעים כנגד דניה סיבוס וכן כנגד נתבעת 4, הינה כי הם חייבים להם את החוב בסך 800,000 ש"ח בגין עילת עשיית עושר ולא במשפט, מאחר שהעבודה בוצעה באתרים שלהן (ראה סע' 146 לכתב התביעה ואילך).

התובעים לא טוענים כי דניה סיבוס לא שילמה את התמורה לעתיד, לא טוענים כי דניה סיבוס גרמה לעתיד שלא לשלם את חובה לתובעים ולא טוענים כי דניה סיבוס קיבלה על עצמה תשלום כלשהו כלפי התובעים.

עילת התביעה כאמור הינה עשית עושר ולא במשפט בלבד.