ת"א 20758-11-11 יגמור ואח' נ' ע'אזי ח'ר קאלותי

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.עניינן של שתי התובענות שלפנינו, אשר הדיון בהן אוחד בהחלטה מיום 12.2.13, מקרקעין הידועים כחלקה 143 מגוש ירדני מס' 13 והידועים גם כגוש ישראלי 30571 מאדמות ענאתא בירושלים (להלן – החלקה או הנכס או המקרקעין).

התביעה בת.א. 9300/03 (התביעה הראשונה)

2.המדובר בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין , שהוגשה באופן מקורי ביום 27.8.03 על ידי אביהם המנוח של התובעים, באדר עותמאן יגמור (להלן – המנוח) כנגד הנתבע 1 (להלן – הנתבע) וכן כנגד הנתבע 2 (להלן – תמימי) ונגד פאטמה נעמאן חמדאן, עאישה נעמאן חמדאן, ועיישה נעמאן חמדאן, יורשיו של מחמד ג'אבר חמדאן (להלן – הנתבעים בתביעה הראשונה).

בעקבות פטירתו של המנוח, הוגש ביום 5.8.07 כתב תביעה מתוקן בתביעה הראשונה על ידי התובעים, שהם יורשיו של המנוח.

3.במסגרת התביעה הראשונה טענו התובעים, כי המנוח רכש מחצית מזכויות הבעלות בנכס מהבעלים הקודמים, אביהם של הנתבעים בתביעה הראשונה, מחמד ג'אבר חמדאן , בהתאם להסכם מכר ביניהם מיום 22.5.1968 (להלן – ההסכם), ובמועד הגשת התביעה הראשונה היו המקרקעין בידי הנתבע וכן בידי תמימי.

לטענת התובעים, הנכס שימש את המנוח ואת בני ביתו (והתובעים בכלל זה) כדרך גישה יחידה לחלקת הקרקע שהייתה בבעלות המנוח עד לפטירתו, ואשר עליה בנוי ביתו מזה למעלה מ – 35 שנים, וכן שימש הנכס את המנוח (וכעת את התובעים) כמקום חנייה לרכביהם, לרבות רכבי משא שבבעלותם.

4.הנתבע ותמימי כפרו בזכויות הבעלות של התובעים בנכס, וטענו כי כל אשר רכש המנוח בזמנו הייתה זכות מעבר בלבד במקרקעין ולא זכות בעלות, ועל כן פוצל הדיון על מנת לדון תחילה בשאלת זכויות בעלי הדין בנכס.