ת"א 20702-07 מייס אלרים אבו שקרה בע"מ ואח' נ' רוטל. קום בע"מ ואח'

נתוני רקע ועובדות

1. התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") הגישו תביעות הדדיות אלה אחת כנגד השנייה בגין טענות להפרות של הסכמים שנערכו בין שתיהן לאספקת ציוד ומכשור הקשור לפעילותה של התובעת בתחום טלביזיה בכבלים ושירותי תקשורת למיניהם.

2. בין התובעת לבין הנתבעת נערך הסכם בחודש פברואר 2002 לפיו הנתבעת תספק לתובעת ציוד מוקד כולל ממירים וכן ציוד RF בשווי של 1,051,339 ₪ (כולל מע"מ), הסכם זה היווה את תחילת ההתקשרות בין התובעת לנתבעת בכל הקשור לאספקת ציוד ומכשור הקשור לפעילותה של התובעת בתחום הכבלים והטלוויזיה. בהסכם הנ"ל הוסכם, בין היתר, כי כנגד כל התשלומים בהתאם להסכם יינתנו צ'קים דחויים אשר יוחלפו במידת רצונה של התובעת בכסף מזומן ביום הפירעון. בהתאם להסכם התובעת מסרה לנתבעת שיקים דחויים ובהגיע זמן פירעונם, חלק מהצ'קים לא הוצגו לפירעון ושולם במקומם בכסף מזומן או בהעברה בנקאית ישירות לחשבון. יש לציין כי במועד התשלום התובעת קיבלה לידה בחזרה את הצ'קים שבגינם בוצע התשלום במזומן.

3. בין השנים 2002 – 2004 נערכו בין התובעת לנתבעת הסכמים נוספים בע"פ, אשר כללו אספקת ציוד ומכשור כאמור לתובעת בתמורה לתשלומים שביצעה התובעת בצ'קים ובמזומן. המחלוקת בין הצדדים היום הינה בגין אותם תשלומים שבוצעו כאשר התובעת טוענת כי שילמה ביתר לנתבעת סכומי כסף ואילו הנתבעת טוענת כי לתובעת נותרה יתרת חוב בגין אספקת ציוד ומכשור שסיפקה וטרם קיבלה תשלום בגינם.

מאחר והמחלוקות בין הצדדים בעיקרן חשבונאיות, בדיון שהתקיים ביום 15/11/2011 מינה בית המשפט את רו"ח מר אליעזר פרוינד, כמומחה מטעמו. ביום 13.12.11 התקבלה הודעה לתיק בית המשפט מטעם משרד רו"ח פרוינד את פרוינד ולפיה פרטי המומחה בתיק זה הינם זהים מלבד שם המומחה – מר אילן פרוינד (להלן: "המומחה") ולא מר אליעזר פרוינד (מר אליעזר פרוינד הינו אביו של מר אילן פרוינד ויחדיו הם משרד רו"ח פרוינד את פרוינד). לאחר קבלת ההודעה לתיק בית המשפט, ביום 15.12.11 החליט בית המשפט כי על הצדדים לייצור קשר עם רו"ח פרוינד לצורך כתיבת חוות הדעת.

4. לאחר שחוות הדעת הומצאה ולאחר שרו"ח אילן פרוינד נחקר על חוות דעתו, ביום 16.3.14 הוגשה בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ע"י התובעת בנימוק כי המומחה חרג מהסמכות שניתנה לו ולא עסק בעניינים חשבוניים גרידא אלא גלש גם לעניינים עובדתיים. ביום 3.4.14 התקיים דיון הוכחות נוסף בתיק בו הסכימו הצדדים כי החלטה בנוגע לחוות דעתו של המומחה תינתן במסגרת פס"ד. בסיומו של הדיון ניתנה החלטה המורה על הגשת סיכומים בתיק.

5. ביום 29.4.14 הוגשה בקשה נוספת ע"י התובעת לפסילת חוות דעתו של המומחה והפעם בטענה כי המומחה שמונה הוא לא המומחה שנתן את חוות הדעת ונחקר עליה. שכן כאמור החלטת המינוי הראשונית הייתה של מר אליעזר פרוינד ואילו המומחה אשר כתב את חוות הדעת הוא בנו, מר אילן פרוינד.

ביום 21.5.14 ניתתי החלטה בבקשה מיום 29.4.14 לפיה דחיתי את הבקשה. בהחלטה צוין כי התובעת מבקשת להיבנות מטעות בהקלדה של שמו הפרטי של רו"ח בהחלטת על המינוי. הטעות כאמור תוקנה ע"י רו"ח אילן פרוינד בעצמו, כאשר הודעה בנדון הומצאה לתיק בית המשפט עוד בטרם העבירו הצדדים את החומר הרלוונטי למומחה, בטרם נפגשו הצדדים עמו ובטרם נתן את חוות דעתו ואף בטרם נחקר עליה. למבקשת היה זמן דיי והותר לעורר את בעיית זהות המומחה והיא לא עשתה כן . על כן החליט בית משפט זה, כאשמור, לדחות את הבקשה ולחייב את התובעת בהוצאות בסך 2,000 ₪ כולל מע"מ בגין הגשתה.

ועתה לתביעה ולתביעה שכנגד ותחילה בתמצית לטענות הצדדים.

טענות התובעת

6. התובעת התחילה את סיכומיה בהתייחסות לחוות דעתו של המומחה וטוענת כי חוות דעתו, בהתאם להחלטת המינוי, הייתה צריכה לעסוק בשאלות החשבונאיות בלבד ולא בעניינים העובדתיים. כמו כן, התובעת שבה וחוזרת על טענותיה בנוגע לזהות המומחה ועומדת על טענותיה בבקשה לפסילתו.