ת"א 20696-11-15 קידר ואח' נ' קיסראי ואח'

בית המשפט שב ועיין בכתבי הטענות ונראה כי במקרה דנן הוחמצה הערה והנחיה מתבקשת כדלהלן:

סעיף 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובע:

"כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן".

בהתייחס לכתב תביעה, קובעת הוראת סעיף 9 לתקנות באופן פרטני כי על זה לכלול את הנתונים המפורטים בסעיף ואך אותן בכפוף ליתר הוראות התקנות.

כן ראה בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית בעמודים 60 ,78, 86 .

כתב התביעה שהוגש בתיק זה חורג באופן ממשי מכל סבירות ופרופורציה ראויה הן בהיקפו - 24 עמודים - והן בטיב טיעוניו. תחת התמקדות עניינית בהכרחי לשם המחשתה של עילת התביעה, בחרו התובעים לפרוש את המסכת העובדתית על פרטיה ודקדוקיה, כפי סדר הארועים, תוך הפניה לנספחים וצרופם, ציטוט מאלו, כשבהמשך לכל זאת נפרש טיעון משפטי מפורט תוך הפנייה לפסיקה, ציטוט ממנה וניתוח השלכותיה כיאה לתצהירי עדות ראשית וסיכומים גם יחד.

הנתבע מס' 3 השיב בהתאמה בכתב הגנתו תוך שאף הוא חורג מהראוי והנדרש ומעלה התייחסות כללית ופרטנית לסעיפי התביעה עפ"נ 22 עמודים והתובעים מצידם הוסיפו על "חטאם" ע"י הגשת כתב תשובה בן 5 עמודים תוך ניתוח טענות מכתב ההגנה ובאופן החורג ומחטיא ייעודו המצומצם של כתב תשובה, אשר כידוע, לא נועד להכחשת טענות ההגנה וניתוחם.

בית המשפט מוצא הכרח במיגור תופעה זו של הפרזה וסטיה ממהותם של כתבי הטענות באופן שיש בו בכדי להכביד על ניהולו של ההליך המשפטי ועל עבודתו של המותב היושב בדין. אין סביר הדבר כי בעל דין ינסח כתב טענותיו ללא הגבלה ובמנותק מהוראות התקנות וממידתיות מתבקשת.

דברים נוקבים ומפורשים נכתבו בענין זה ע"י כב' הנשיא א. גרוניס ברע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ'ANTON HUBNER CMBH &CO. KG . (27.3.11) שם הושתו הוצאות נכבדות לטובת אוצר המדינה בנסיבות דומות ונמצא למעשה, כי ניתן להשית הוצאות כאמור על צד שהאריך בהיקף כתבי הטענות גם במקרים בהם בית המשפט לא קצב מראש את היקפם ומציין בית המשפט שם:

"כל המצוי בנעשה בבתי המשפט מודע לכך שבצד גידול במשקל הסגולי של הליכים (ובלא קשר למספרם של ההליכים המוגשים) קיימת תופעה של כתבי טענות, תצהירים, נספחים וכיו"ב המשתרעים על פני עוד ועוד עמודים. נתקלים אנו במסמכים בעלי היקף גדל והולך.... אין ספק שהתופעה קיימת ומתגברת ומכבידה היא על תפקודם של בתי המשפט. אין להלין על כך באופן כללי אלא באותם מקרים, והם אינם מעטים, בהם אין מִתאם בין המשקל הסגולי של העניין לבין היקפם של המסמכים המוגשים. היינו, כאשר אורכם של המסמכים (שלא לומר משקלם) חורג מכל פרופורציה..... בעבר הבעתי דעתי כי בית המשפט רשאי לחייב בעל דין לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה מקום שההליך שהגיש גורם לבזבוז זמן שיפוטי"

כן ראה בהקשר זה ע"א 2043/12- א' עו"ד משה טייטלבאם נ' סקאליום בע"מ (18.6.12).