ת"א 20628-06-13 אוחיון נ' מ.נ. חסקי בע"מ / חסקי אלון ייזום בנייה והשקעות בע"מ

תביעה בגין ליקויי בניה.

מבוא ורקע דיוני

1. ביום 5.7.2010 התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם לרכישת דירה ברח' הגדוד העברי 108א', קרית חיים (להלן: "הדירה").

2. התובעים הגישו תביעה זו כנגד הנתבעת בה טענו כי התגלו בדירה ליקויי בניה רבים וחמורים אשר לא תוקנו וזאת על אף שנעשו מספר פניות לנתבעת בבקשה לתיקון הליקויים.

3.לתביעה צורפה חוו"ד מומחה של המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא (להלן: "מומחה התובעים") לפיה עלות תיקון הליקויים בדירה הוערכה בסכום של 90,388 ₪. עוד נתבעו פיצויים בגין עלות דיור חלופי וכן בגין עוגמת נפש, ובסה"כ כ- 130,000 ₪. לצרכי אגרה העמידו התובעים את תביעתם על סך של 100,000 ₪.

4.לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, בסמוך לאחר מסירת הדירה התייצבו נציגיה בדירה לצורך רישום הערות התובעים ולמחרת היום התייצבו בדירה לצורך מתן מענה. הנתבעת הגישה חוו"ד מומחה של המהנדס מנחם המר, אשר מצא כי עלות ביצוע התיקונים בדירה הינה בסך של 5,841 ₪, תוך שהוא מציין כי המחירים בהם נקב הינם מחירי קבלן מזדמן והעלות לקבלן המבצע נמוכה בהרבה מזו שקבע.

5. לאור הפער בין חוות הדעת, מונה מומחה מטעם בית המשפט, שעל זהותו הסכימו הצדדים (תוך שמירה על חווה"ד מטעמם בתיק) - המהנדס דב סיגל (להלן: "מומחה ביהמ"ש", "המומחה"). מומחה ביהמ"ש קבע בחוות דעתו כי עלות תיקון הליקויים בדירה עומדת על סך של 46,675 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח). יצוין כבר עתה כי בהמשך, בתשובות לשאלות הבהרה מטעם התובעים, הוסיף המומחה סכומים מסויימים כפי שיפורט בהמשך.

6. מומחה ביהמ"ש נחקר על חוות דעתו וכן נחקרו על תצהיריהם מר אבי אוחיון (להלן: "התובע") ומר תומר חסקי נציג הנתבעת.

מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט

7.הלכה היא כי כאשר בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, נטייתו תהא לאמץ את ממצאי המומחה אלא אם הוצגה סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. בפרט נכון הדבר כאשר המומחה מונה בהסכמת הצדדים. במקרה דנן, כאמור לעיל, הצדדים שמרו על חוות הדעת מטעמם, אך גם לעובדה כי זהות המומחה היתה מוסכמת יש ליתן משקל מסוים. [למעמדו המיוחד של מומחה מטעם בית המשפט, ראו, למשל: ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185 (1985); ע"א 293/88 יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (23.4.1990); ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן (2.6.1996); ע"א 558/96 שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998); ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (28.2.2005)].

יחד עם זאת, בית המשפט הוא זה שמכריע בסופו של דבר על פי מכלול הראיות שבפניו, ובית המשפט רשאי לדחות לגמרי את מסקנות המומחה מטעמו או לאמץ חלקים מחוות דעתו [ראו, למשל: ד"נ 20/85 בחרי נ' פדלון פ"ד לט(4) 463 (1985); ע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993); ע"א 974/91 עמידר נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה זמורה, פ"ד נ(5) 104 (1997)].

8.בענייננו, לאחר שבחנתי בעיון את חווה"ד מטעם הצדדים וחוו"ד מומחה ביהמ"ש, את שאלות ההבהרה והתשובות להן, וכן את עדות המומחה וטענות הצדדים בסיכומיהם, אני מקבל את מרבית ממצאיו ומסקנותיו של מומחה ביהמ"ש, למעט במספר נקודות כפי שיפורט בהמשך.

אדון בטענות הצדדים ביחס לליקויים ולעלויות, בהתאם לסדר הסעיפים בחוו"ד המומחה. כל הסכומים שיפורטו במהלך הדיון נקובים ללא מע"מ ופיקוח, אלא אם כן יצוין אחרת.

הליקויים

סעיף 5- דלת כניסה לדירה

9.סעיף 5א' - כיווני ה"עוקצים" בדלת - תקנה 2.92 של התוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (בסעיף זה: "התקנות"), מורה ביחס לאמצעי הנעילה הרלבנטי (אמצעי (2)) על דרישה לקיומם של "4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים" שונים, דהיינו גם לכיוון הרצפה.

לשיטת מומחה התובעים, אין לייחס משמעות לכך שהתקן הישראלי הרלבנטי (בסעיף זה: "התקן") שונה לפני זמן רב, ומבנה הבריחים בענייננו עונה על דרישות התקן.

מומחה ביהמ"ש הסביר בחוות דעתו כי קיומם של 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים שונים מחייב קידוח חור ברצפה, ושבמשך השנים התברר כי החור מתמלא בלכלוך ומונע את נעילת הדלת. לפיכך, הסביר, עוד בשנת 1996 הוציא מכון התקנים מפרט תיקון, והתקן מאפשר כיום להתקין במקום עוקץ בפאה התחתונה של הדלת, עוקץ רביעי בחלק התחתון של הפאה הצדדית, בה יותקנו למעשה שני עוקצים. לכן הדלת בענייננו היא תקנית. עוד ציין המומחה כי למעשה לכל דלתות הכניסה הרב-בריחיות המיוצרות כיום בארץ, אין עוקץ לכיוון הרצפה.