ת"א 20591-05-15 גרטין ואח' נ' ניסטל ואח'

1.בתאריך 12.5.15 הוגשה ע"י התובעים בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים (המשיבים) מלבצע עבודות בנייה מכל סוג לבניית גדר מפרידה בין חלקת התובעים (המבקשים) לנתבעים. כן הוגש כתב תביעה למתן צו מניעה קבוע.

בתאריך 21.5.15 ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד להימנע מביצוע עבודות הבנייה בכפוף להפקדה במזומן סכום של 5,000 ₪.

2.בתאריך 25.5.15 הוגשה בקשה למחיקת כתב התביעה והבקשה לצו מניעה זמני וזאת מאחר, ולפי האמור בבקשה, במהלך פרק הזמן מעת שהוגשה הבקשה ועד למתן ההחלטה, כבר יצקו המשיבים (הנתבעים) יסודות בטון לגדר ואף הגדר הוקמה ועל כן התייתרה הבקשה.

3.לאור מחיקת הבקשה והתביעה, הוגשה בקשה להטלת הוצאות שכן ע"פ האמור בבקשה, מיד עם קבלת החלטת בימ"ש שנמסרה לעובד קבלן בשטח, הופסקו העבודות כאשר המבקשים (התובעים) לא טרחו להודיע למשיבים (הנתבעים) על כך שלא הופקד סכום הפיקדון וכי הוגשה בקשה למחיקת התביעה והבקשה שהוגשה למתן צו מניעה.

4.ב"כ התובעים, בתגובתו לבקשה להטלת הוצאות, מציין כי בשל ביצוע עבודות בנייה בגדר במהלך פרק הזמן בין הגשת הבקשה ומתן החלטה, הרי הבקשה התייתרה.

לטענת ב"כ התובעים לא נמסרה לקבלן או עובד בשטח כל החלטה לעניין מתן צו המניעה ועל כן דין הבקשה להטלת הוצאות להידחות. ב"כ התובעים חוזר ומציין כי העתק ההחלטה לא נמסרה כלל למי מהעובדים בשטח.

5.בתגובה לכך הוגש תצהיר של עיסאם חמארשי, שהינו קבלן שנשכר ע"י הנתבעים, בו טוען הקבלן כי העתק ההחלטה של בימ"ש נמסר לו בתאריך 21.5.15 ע"י אדם שאינו מכיר (כנראה השכן), ועל פיו, הבין שניתן צו מניעה זמני ועל כן הורה לו הנתבע, אורן ניסטל, להפסיק את העבודה. כן לדבריו, הוא טוען שחייב את התובעים בסכום של 10,000 ₪ עבור 5 ימי עיכוב (2000 ₪ ליום עבודה).

6.בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 31.12.15 טוען ב"כ התובעים שצורף תצהיר בעל דין שלא ניתנה רשות בימ"ש להגישו וכן הוא חולק על רלבנטיות החשבוניות שהוגשו.

בהמשך נחקר עורך התצהיר (הקבלן). בחקירתו אישר הקבלן שהצו נמסר לו ע"י אחד התובעים (סער גביש). הקבלן עומד על כך שהצו נמסר לו וכי נאמר לו להפסיק את העבודה ע"י הנתבע (המבקש) לאחר שהקריא לו את נוסח הצו.

בהמשך הקבלן מאשר כי עדיין לא היתה התחשבנות לגבי הסכום המגיע לו בגין העיכוב (לטענתו -10,000 ₪).