ת"א 20587-08 שפי חזות נ' נחום

השאלות העומדות להכרעתי הן מי האחראי לרטיבויות שבדירת התובעת, ומה גובה הפיצוי המגיע לתובעת.

רקע עובדתי:

התובעת (גב' מלי שפי חזות, להלן: "מלי") רכשה בשנת 1998 יחד עם בן זוגה דאז (צד ג' מר איתן חזות, להלן: "איתן") דירת קרקע ברח' יהושע בן 8/3 ביישוב גבעת זאב (להלן: "הדירה"). במועד רכישת הדירה היא כללה שלושה חדרים בלבד, ומלי ואיתן בנו חדר נוסף בכיוון הצפון מערבי של הדירה (להלן: "החדר הנוסף").

הנתבעת (גב' שושנה נחום, להלן: "שושנה") מתגוררת בדירה שמעל דירתה של מלי, והיא התגוררה בה עוד בטרם מלי ואיתן רכשו את דירתם. שושנה הפכה את גג החדר הנוסף למרפסת, בהסכמתם של מלי ואיתן, ואת המרפסת שהיתה לה מעל לחדר הצפון מזרחי בדירה, סגרה והפכה לחדר נוסף בדירתה.

בשנת 2005 איתן ומלי נפרדו והתגרשו, ואיתן הפסיק להתגורר בדירה. מלי רכשה ממנו את כל זכויותיו בדירה, במצבה כפי שהוא "as is ".

אין חולק כי במועד רכישת הדירה ע"י איתן ומלי היתה רטיבות קלה במטבח, ובשנת 90 בערך, לאחר בניית החדר הנוסף ולאחר ששושנה הפכה אותו למרפסת החלה רטיבות קשה בשני החדרים הצפוניים של הבית.

השאלה המרכזית העומדת להכרעתי היא מי האחראי לרטיבות זו: מלי תמכה את כתב התביעה בחוות דעת מומחה מטעמה המהנדס ברגמן אשר קבע כי הרטיבות נגרמה כתוצאה מפגיעה באטימת הבניין. זו יכלה להיגרם משלושה מקורות אפשריים, והבהיר בחקירתו הנגדית, כי אלו גורמים שהוא ציין בסדר הסתברות יורד. הגורם הראשון והסביר ביותר הוא הגבהת מפלס המרפסת ומפלס הגג של החדר הנוסף, על ידי הנחה של שכבת ריצוף נוספת על גבי הריצוף המקורי, תוך פגיעה באיטום של הגג. הגורם השני הוא פריצת המעקה שבין המרפסת המקורית בדירתה של שושנה (שהפכה כאמור לחדר) לבין הגג שהפך למרפסת, כאשר פריצה זו פגעה באיטום. והגורם השלישי, בעל סבירות אך נמוכה יותר, הוא התקנת המרזב החלופי שכן "קיימת אפשרות שבמהלך פריצת הפתח החדש לצינור הניקוז נפגעה מערכת האיטום המקורית".