ת"א 20551-08-13 גלילי ואח' נ' גיטרמן ת"א 7571-05-15 גיטרמן נ' גלילי

בפני בקשה להתיר למבקשים להעיד עדי הזמה מטעמם, בישיבת ההוכחות שתתקיים לאחר שמיעת ראיות הגנה מטעמו של המשיב, ובכלל זה להתיר את העדתה של באת כוחם, עו"ד דורית דגן.

ביתר פירוט, המבקשים עתרו להתיר להם להעיד כעדי הזמה מטעמם את מר נאור גלילי, גב' נעמי הדר, מר יצחק גל ועו"ד דורית דגן, במסגרת התביעה שהוגשה על ידם בעילת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965.

לגבי העדתו של נאור גלילי נטען שרק לאחר הגשת תצהירו של המשיב, ולראשונה, פירט המשיב בסעיף 85 לתצהירו כיצד לטענתו פנו אליו גורמים שונים מטעמו של עו"ד שרון גלילי על מנת ליישר עמו את ההדורים, ועל מנת לסתור ולהזים טענה זו, או להוכיח כי המשיב אינו מהימן, הוגש תצהירו של מר נאור גלילי.

באשר להעדתה של גב' נעמי הדר נטען, שבתצהירו של המשיב, וכן בתצהירם של ה"ה מלכה וגמליאל, נטענו טענות (מוכחשות) בעניין העסקתה של הגב' טלי גלילי, שהינה רעייתו של עו"ד שרון גלילי, ועל מנת לסתור ולהזים טענות אלו, מבוקשת העדתה של גב' הדר, מנהלת המוזיאון.

באשר להעדתו של מר יצחק גל נטען, שבתצהירם של המשיב ושל ה"ה ד"ר יחיאל לסרי ועו"ד רוני עמיר ומר בן עדי, נטענו טענות (מוכחשות) בעניין פנייתו של עו"ד שרון גלילי לראש העיריה יחיאל לסרי לקבלת עבודה ולחצים שהפעיל (דבר המוכחש), ועל מנת לסתור ולהזים טענות אלה מבוקשת העדתו של מר יצחק גל, המשמש כיועץ לראש העיריה לסרי, שיעיד על הפגישות שהתנהלו בין מר יחיאל לסרי לבין עו"ד גלילי ותוכנן.

באשר להעדתה של עו"ד דורית דגן הפנו המבקשים לבקשה מפורטת שהוגשה בעניין זה ביום 31.3.2016, מבלי שהוגשה עליה תגובה, כך לפי הטענה, ועם זאת וכפי שעולה מתגובתו של ב"כ המשיב מהמועד הנ"ל, המשיב התנגד להעדתה.

עוד נטען, שבכוונת המבקשים להעיד מטעמם ה"ה צבי צילקר ואריה אזולאי כעדי הגנה בישיבת ההוכחה הקרובה הקבועה ליום 30.5.16, כאשר לאחריהם יעידו בישיבה זו המשיב ועדיו.

כן נטען, שעל פי סעיף 18 לחוק איסור לשון הרע מוקנית לנתבע בתביעת לשון הרע הזכות להביא ראיות סותרות מטעמו.

המשיב טען בתגובה מטעמו כי עסקינן בשתי תביעות שאוחדו לנוכח זהות הצדדים וחפיפה ניכרת במסכת עובדתית בשתי התביעות, האחת, תביעת המבקשים כנגד המשיב (ת"א 20551-08-13), והשניה, תביעתו של המשיב כנגד המבקשים (ת"א 7571-05-15).

בהחלטת כב' המותב הקודם בעניין סדרי הדיון נקבע שהמבקשים יגישו תחילה ראיותיהם, לאחר מכן המשיב יגיש ראיותיו, ולאחר מכן המבקשים יגישו ראיותיהם במסגרת תביעת המשיב.

המשיב טען שלשיטתם של המבקשים סדר העדת העדים הינו כדלקמן: העדתם של המבקשים (שפרשת עדותם נשמעה), העדת המשיב ועדיו, וזאת בטרם יכריזו המבקשים כי אלה עדיהם לגבי פרשת תביעתם, ואז יעידו עדי ההזמה מטעם המבקשים (נאור גלילי, נעמי הדר, יצחק גל ודורית דגן), ואז יעידו המשיב ועדיו במסגרת תביעת המשיב, ולבסוף יעידו עדי ההגנה של המבקשים בפרשת ההגנה בתביעתו של המשיב.

המשיב טען שהמבקשים מנסים במנותק מכל היגיון דיוני וסדרי הגשת הראיות לסדר את הגשת הראיות לפי נוחותם, ואין ליתן לכך יד, מהטעם העיקרי שהעדויות שכונו על ידם עדויות הזמה אינן כאלה כלל ועיקר.

באשר להעדתה המבוקשת של עו"ד דורית דגן, שהינה באת כוחם של המבקשים בהליכים הנדונים, טען המשיב שהעניין בגינו מבוקש להעידה היה ידוע למבקשים עוד בינואר 2015 כאשר הוגש כתב התביעה של המשיב, ומכאן שהיה עליה לדעת כבר באותו מועד לגבי האפשרות בדבר הצורך במתן עדות מטעמה, ולגבי חלותו של כלל 36(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה המקצועית"), אלא שבאת כח המבקשים המתינה עד הרגע האחרון, ערב שמיעת תחילת הראיות, בכל הנוגע להגשת הבקשה להתיר את העדתה, ובד בבד להמשיך ולייצג את המבקשים, וזאת בטענה שלא עיינה בתצהירו של המשיב לפני כן. המשיב באמצעות בא כוחו טען שהיה על עו"ד דגן, בשים לב לנסיבות העניין, שלא להתחיל כלל בייצוגם של המבקשים, ככל שבכוונתה להעיד מטעמם בהליך זה, מה גם שהינה שותפתו של עו"ד שרון גלילי שהינו בעל דין בהליכים אלה, ויש בעדותה לגבי המחלוקת האם עו"ד גלילי נטל כספים שלא כראוי מהמשיב, אם לאו, כדי להשפיע על המוניטין שלה והמצב העסקי. בנוסף נטען, שסמכות בית המשפט לאפשר עדות של עורך דין על אף האמור בכלל 36(א) לכללי האתיקה נועדה למצבים בהם במהלך שמיעת הראיות נוצר צורך לא צפוי לגבי העדתו של ב"כ מייצג, וכדי לחסוך זמן שיפוטי יקר ועל מנת לא לעצור את שמיעת ההליך עד שיינתן (אם בכלל) אישור הוועד המחוזי, ניתנה לבית המשפט האפשרות להתיר את העדות תוך המשך הייצוג, אלא שנטען שאין זה המצב בענייננו.

לאחר שבחנתי את טענותה צדדים סבורני שיש להעתר לבקשה בעניין העדת עדי ההזמה מטעם המבקשים, וזאת מהטעמים שלהלן.