דגל ראובן ואח' נ' דגל ראובן בע"מ ואח'

בפתח הדברים:

1.בתביעה שלפני עתירה לביטול עסקת קומבינציה שבה התקשרה העמותה התובעת, בסיוע ובתיווך עו"ד שטוב, הנתבע 2, עם הנתבעת 1. בגדר תובענה זו אף הוגשו תביעות נגדיות - הנתבע 2 תובע מהעמותה את שכר טרחתו, ואילו הנתבעת 1 טוענת בתביעתה הנגדית כי העמותה, הנתבעת שכנגד, הפרה את הסכם הקומבינציה ועליה לשאת בתשלום הפיצוי המוסכם מכוחו ובחיובים נוספים.

2.כתבי הטענות והראיות בתביעות הדדיות אלה מספקים לבית המשפט הצצה אל מעין "עולם מקביל", שבו כללים ומנהגים, אנשים ויחסים, נכסים ועסקים אשר דומה כי מתנהלים במערכת חוקית ותרבותית שונה המתקיימת במקביל לסדר ולמשטר העסקי והכלכלי המקובל והמוכר בחברה הישראלית.

בסכסוך נשוא ההליכים מעורבים עמותה חרדית, התובעת, נכסיה, ששמורים לכאורה לשם קידום מטרותיה בלימוד תורניים, אך נמכרים לטובת עסקי נדל"ן; עסקים והעברות כספים, הנעשים תוך הימנעות מתשלום מסים; עסקים הנעשים בהיחבא מגורמי פיקוח על עמותות והקדשים; עמותות אחרות, האמורות לנהל קופות צדקה אך עוסקות בניכיון שיקים, הלוואות וניהול כספים; עורכי דין ומייצגים, ה"מלבינים" תביעות של גורמים חרדים, על מנת לאפשר התדיינויות בפני בתי משפט אזרחיים, והמעורבים בעסקי לקוחותיהם כמייצגים וחברים, כמייעצים וכשותפים...

כל אלה ועוד נחשפים בראיות אשר הגישו הצדדים.

בתוך מסכת מורכבת זו - שבה התנהלות רגילה למראית עין, הקושרת את הצדדים ואף העדים שבהליך זה למצגים השונים שיצרו, ולמוטיבציה משותפת להסתרתם או דווקא למגמתיות בגילוים - יש לבחון את האמת, ולחקור בה, לבור את החשוב והעיקר מהמרובה והטפל, לחקור את ההתרחשויות ולקבוע את הנדרש לבירור העניין. מלאכה, שאיננה פשוטה כלל ועיקר.

הצדדים , תולדות הסכסוך ותיאור התביעה:

הצדדים ועסקת הקומבינציה

3.התובעת היא עמותה רשומה בישראל ששמה דגל ראובן (להלן: "התובעת"; "העמותה") ויו"ר העמותה הוא הרב אברהם כץ (להלן: "הרב כץ"). בבעלות העמותה נכס מקרקעין ברחוב רוטשילד 85-87 בפתח תקווה, הכולל מגרשים בשטח של כ – 4.5 דונם, בחלקות 87, 93, 141 בגוש 6374, בהן בנויים מספר מבנים בשטח של כ – 2.8 דונם (להלן: "הנכס"). (אעיר כי בחלקה 93 העמותה אינה בעלים אלא חוכרת לדורות מעמותה אחרת, ואולם אין לנושא זה חשיבות כאן).

4.המבנים בנכס שמשו שנים רבות לפעילות מוסדות תורניים שונים, וזאת בהתאמה למטרת העמותה, שכללה ניהול ישיבה, הקמת והחזקת מוסדות תורניים, מוסדות קליטה לנוער ומוסדות חינוך אחרים (ראה בסעיף 2 למוצג נ/6).

בשנים שקדמו לאירועים נשוא התביעה, פעלה בנכס עמותה בשם "אור ישראל", אשר נמנעה מלשלם לתובעת דמי שכירות ואף נקטה בצעדים שונים לטובת הוצאת הנכס מידי העמותה, בניסיון להכריז על הנכס כנכס הקדש. משפינתה לבסוף עמותה זו את הנכס, הותירה אותו במצב לא תקין אשר מנע שימוש במבנים למטרתם.