ת"א 20494-03-15 סלמאן נ' אבו טריף ואח'

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ולחילופין שיהוי ניכר בהגשתה.

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 240,010 ₪ שעניינה יתרת חוב של הנתבעים לתובע בגין עבודות בניה שביצע עבורם.

לטענת הנתבעים, לפי העובדות המתוארות בכתב התביעה, התביעה התיישנה. הסכם ביצוע העבודות נחתם ביום 22/10/06. עבודות הבנייה הסתיימו בחודשים יולי-אוגוסט בשנת 2007.

עילת התביעה נולדה עם סיום העבודות ומכאן התביעה הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות.

כמו כן, התביעה הוגשה בשיהוי רב, במשך שנים לא פנה לנתבעים, לא שלח מכתב התראה, ולא עשה פעולה בעניין החוב הנטען.

לטענת התובע, דין הבקשה להידחות. ראשית, הבקשה לא נתמכה בתצהיר כנדרש בתקנות.

לגופה של הבקשה, יש למנות את הימים לצורך ההתיישנות, מהיום בו נועדו הצדדים בעניין החוב, וקבעו כי יתרת התמורה תשולם בתשלומים חודשיים, כשמועד ההפרה, הוא המועד בו הפסיקו הנתבעים לשלם את יתרת החוב – החל מיום 01/04/08.

ביחס לשיהוי, לאחר הגשת התביעה התברר לתובע כי הנתבע הגיש תביעה נגדו בגין ליקויי בנייה במסגרת תיק אזרחי 20730-04-16 הנתבע לא העלה שום טענה ביחס לטיב הבנייה במשך 8 שנים וכל הטענות בעניין התעוררו רק לאחר הגשת התביעה דנן. הנתבעים לא הציגו איזה נזק ראייתי נגרם להם ויש לדחות את הטענה בעניין.

דיון והכרעה